על הפרק
שעה אצל מיכאל בלום ב״ללא צנזורה״ על מהפכת חיידקי המעיים. דיברנו על המיקרוביום כמעין איבר חדש שגילינו בגוף.
עברנו על אפיתל המעי, על הקשר בין המעי למוח ועל ההשפעה של חיידקי המעי עליו, ועל מה שסוכר עושה למיקרוביום.
נושאים בפרק
- המיקרוביום כ״איבר חדש״ בגוף האדם
- אפיתל המעי והקשר בין המעי למוח
- השפעת חיידקי המעי על המוח
- סוכר ומיקרוביום
ראשי פרקים
0:00 מי אני ומה עושה מיקרוביולוג
מיכאל בלום מארח אותי בפעם השלישית ומבקש שאציג את עצמי. אני דוקטור לביולוגיה תאית ומולקולרית, ואני אוהב להסביר לאנשים מה קורה במדע בלי שיצטרכו לקרוא מאמרים שכתובים בחצי סינית. מיכאל שואל מה מיקרוביולוג בעצם עושה. אני מספר שהתחום עבר מהפכה מאז שלמדתי באוניברסיטה לפני 25 שנה, ושהיום הוא חזית המדע, בעיקר מחקר באקדמיה ובסטארטאפים.
3:51 איבר חדש בגוף: חיידקי המעיים
אני מסביר שבשנים האחרונות גילינו איבר חדש בגוף האדם, אוסף החיידקים שחי עלינו ובתוכנו, ושחלק קוראים לו העונה השלישית של המוח. אם פעם חשבנו שהם דיירים נוחים שאנחנו מאכילים, היום ברור שהגנים והפעילויות שלהם חלק בלתי נפרד משלנו. אני נותן את דוגמת הענן: כמו שהאייפון משתמש במידע שלא מאוחסן עליו, אנחנו משתמשים באנזימים של החיידקים. מיכאל שואל איפה הם גרים, ואני עונה שכמעט בכל מקום, ושאנחנו מחליפים מיקרוביום עם הסביבה כל הזמן.
10:03 חיידקים הם לא האויב
מיכאל מביא את האמא שאומרת לילד לא לגעת כי זה מלא חיידקים. אני מסביר שגדלנו על ההנחה שלכלוך מביא חיידקים וחיידקים מביאים מחלות, אבל 99% מהחיידקים על הפלנטה ניטרליים או מועילים. את רוב המחלות הזיהומיות הגדולות כבר הצלחנו להשאיר מאחור, ולכן בדרך כלל זה בסדר שתינוקות אוכלים מהרצפה. מערכת החיסון שואבת מידע מהחיידקים של הסביבה, ותינוקות שגדלים בסביבה סטרילית יותר סובלים יותר מאלרגיות ואסתמה.
12:43 מחסום המעי והדלקתיות
אני מתאר את המעי כג'ונגל שמבחינת הגוף נחשב רעיל. כשתוכן המעי נשפך לבטן, למשל בגלל אפנדציט חריפה או תאונה, בן אדם יכול למות תוך שעות, בעיקר מתגובת היתר של מערכת החיסון. מה שמונע את זה בחיי היום יום היא שכבה בעובי תא אחד, תאי אפיתל המעי, ומעליה שכבת רירית. אם השכבה הזאת מתחילה לדלוף, נוצרת דלקת מתמדת, שהיא המקפצה כמעט לכל התחלואה הכרונית. החיידקים שותפים באינטליגנציה של המחסום הזה, והם מאכילים את התאים שלו.
17:21 מה מאכיל את חיידקי המעיים
מיכאל מבין שהחיידקים מייצרים מולקולה שמאכילה את האפיתל, ושואל מה אנחנו נותנים להם לאכול. אני מפריד בין פרביוטיקה, האוכל של החיידקים, שהוא בעיקר סיבים מפירות וירקות, לבין פרוביוטיקה, חיידקים מועילים חיים כמו בכרוב כבוש. החיידקים מפרקים סיבים לחומצות שומן קצרות שרשרת, ואלה הופכות תאי חיסון צעירים לטי-רגס, הבלמים הפנימיים של מערכת החיסון. מאז המהפכה התעשייתית הורדנו את צריכת הסיבים ב-90%. הם אוהבים גם קקאו ויין אדום, ובכלל אוכל פשוט.
22:24 חיידקים כשליטי החיים
מיכאל שואל מה תפקיד החיידקים בפלנטה כולה, ואני עונה בשאלה מה זה חיים. ההבדל בין אדם חי למת הוא אנרגטי, והיכולת להמיר אנרגיה היא אבן הבניין של החיים. הכלורופלסט בתאי צמחים והמיטוכונדריה בתאים שלנו הם שניהם חיידקים קדומים עם דנ"א חיידקי משלהם. לכן כל מהלך האנרגיה על הפלנטה, מהשמש לצמחים ולתאים שלנו, נשלט על ידי חיידקים. הם צורת החיים הראשונה, ואני קורא להם שליטי החיים.
26:40 תאומות, עכברים והשתלות צואה
אני מספר על ניסוי משנת 2003: לקחו זוגות של תאומות זהות, אחת שמנה ואחת רזה, והעבירו חיידקי מעיים מהן לעכברים. העכבר שקיבל חיידקים מהתאומה השמנה פיתח השמנת יתר גם בלי לאכול יותר. מכאן אני עובר להשתלות צואה, שלדעתי הן חלק חשוב מרפואת העתיד, והסינים תיארו אותן כבר לפני 1700 שנה. אצל חולי C-Def כמעט 90% החלימו, והניסוי הופסק מטעמים הומניטריים. בעכברים התגלו גם התנהגויות אוטיסטיות אחרי השתלה מילדים אוטיסטים, ובמלנומה חולים שלא הגיבו לאימונותרפיה התחילו להגיב.
35:24 יוגורט, תורם על ושינוי תכונות
מיכאל שואל על הצד הנפשי. אני מספר על ניסוי שבו נשים שתו כוסית יוגורט פרוביוטי ביום במשך ארבעה חודשים, ובסריקת MRI הפעילות באזורי הפחד והחרדה שלהן הייתה נמוכה יותר מול פרצופים מפחידים. אחר כך אנחנו מדברים על התורם העל מהניסוי של C-Def, ועל כך שהמיקרוביום ייחודי כמו טביעת אצבע, ושכבר יש בנקי צואה. הניסוי עם רצי מרתון, שבו חיידק שאוכל חומצה לקטית שיפר ביצועי ריצה בעכברים, מראה לי שאפשר יהיה לשנות תכונות דרך המיקרוביום.
43:12 לידה קיסרית ואנטיביוטיקה
אני מסביר שתינוק שעובר בתעלת הלידה מקבל את המנה הראשונה של מיקרוביום מאמא, ושחלב אם מכוון בעיקר למיקרוביום ולא לתינוק. בלידה קיסרית זה לא קורה. במקסיקו מעל 60% מהלידות קיסריות ובארצות הברית בערך 35%, וזה מעלה את הסיכוי להשמנה, אלרגיות ו-ADHD. אני לא נגד ניתוחים שמצילים חיים, ואני מרגיע אמהות שילדו קיסרי: המיקרוביום גמיש ואפשר לשקם אותו. אנטיביוטיקה היא כמו פצצה אטומית שמכחידה שלושת רבעים ממנו.
45:56 סרוטונין, פרוביוטיקה וסוכר
מיכאל שואל איך חיידקים משפיעים על המוח. אני מסביר שהמיקרוביום מייצר נוירוטרנסמיטורים, ושבערך 95% מהסרוטונין מיוצרים במעי. על פרוביוטיקה בזמן אנטיביוטיקה אני אומר שזו שאלה פתוחה, ואם לוקחים, עושים זאת ארבע שעות אחרי האנטיביוטיקה. אחר כך מיכאל שואל על סוכר, ואני מסביר שהוא מדלל את שכבת הרירית, מגביר דליפה ודלקתיות, ושסוכר נדבק לחלבונים ומערכת החיסון מזהה אותם כזרים. המסר שלי: תורידו סוכר וקמח לבן.
51:23 צום לסירוגין, אלצהיימר וסדנה
מיכאל שואל על מחקרים אחרונים. אני מספר על ניסוי בעכברים שבו צום לסירוגין שינה את המיקרוביום והפחית הצטברות של עמילואיד בטא, חלבון מרכזי באלצהיימר. אני מזכיר שאלצהיימר היא סיבת המוות השנייה בעולם המודרני. אחר כך אני מספר על הסדנאות שלי בסיני, דיאטת דמוי צום של וולטר לונגו שפיתחתי בגרסה שלי, דיאטת סלם. לסוכרתיים היא טובה, אבל לא למי שלוקח תרופות להורדת סוכר.
55:15 טיפים לשמירה על מיקרוביום
בסיום מיכאל מבקש טיפים. אני מונה אוכל תססי כמו כרוב כבוש, קימצ'י וקמבוצ'ה, פירות וירקות, פחות סוכר וקמח לבן ופחות שמני מפעל כמו שמן תירס. עדיף שמן זית, ופחות ממתיקים מלאכותיים. אני ממליץ להימנע מאדוויל וחוסמי חומציות, ללכת הליכה מהירה, ליטול אומגה 3 בערך אלף מיליגרם ביום, ולבדוק בדם ויטמין D, ולסנן כלור מהמים. על קפה, קקאו וכוס יין אדום שחיידקי המעיים דווקא אוהבים.