על הפרק
חזרתי לפודקאסט של דניאל דושי לשיחה שנייה, כמעט שעתיים. הפעם התחלנו מהמוח: למה יש חוקרים שקוראים לאלצהיימר ״סוכרת סוג 3״, ומה זה אומר על הדרך שבה אנחנו אוכלים.
סיפרתי על ניסוי פסיכיאטרי שבו שינוי תזונה לבדו שיפר מטופלים שתרופות לא עזרו להם, דיברנו על מה באמת מזיק מבין שומן, כולסטרול וסוכר, ועל צום וקיטו ככלים לאפס את המטבוליזם.
נושאים בפרק
- אלצהיימר כמחלה מטבולית, או ״סוכרת סוג 3״
- ניסוי שבו שינוי תזונה לבדו שיפר מטופלים פסיכיאטריים
- שומן, כולסטרול וסוכר: מה מזיק באמת
- התמכרות למתוקים כעניין ביולוגי, לא כחולשת אופי
- צום וקיטו, ומדד בבדיקות הדם שכדאי לעקוב אחריו
ראשי פרקים
0:00 הגלוקוז, המטבוליזם ואנרגיית החיים
דניאל דושי שואל מה הטעות התזונתית הגדולה ביותר של הישראלים. אני עונה שזה עודף הסוכר והפחמימות: הגלוקוז הוא מקור האנרגיה החביב על כל תא, והקפצנו את הצריכה שלו פי עשרות, וכך אנחנו משנים את המטבוליזם, שהוא הדרך שבה התאים מפיקים אנרגיית חיים. דניאל מבקש שאפריד בין השלכות על הגוף ועל הנפש, ואני מסרב כי הגוף הוא אקוסיסטם אחד. אני מסביר שהמוח צורך בין 20 ל-25 אחוז מהאנרגיה ושכמעט כל מחלה ניוונית והפרעת מצב רוח קשורות לאנרגטיקה שלו.
6:43 פסיכיאטריה תזונתית ומחקרים
דניאל מבקש מחקרים. אני מספר על תחום חדש, פסיכיאטריה מטבולית ותזונתית, ועל מחקר שבו חולים פסיכיאטריים קשים שלא הגיבו לשום טיפול במשך 20 עד 30 שנה עברו חצי שנה של דיאטה קטוגנית במוסד, ו-42 אחוז מהם הגיעו לרמיסיה. מחקר מ-2017 הראה ששלושה חודשים של דיאטה ים תיכונית, בלי ג'אנק ובלי עודף סוכר, הביאו מעל 30 אחוז מהמטופלים הדיכאוניים לרמיסיה. הזכרתי גם את מת'יו פיליפס מאוסטרליה, שמחזיר חולי אלצהיימר מתקדמים לתפקודים יומיומיים, ואמרתי שאלצהיימר הוא מחלה שברובה ניתנת למניעה ויותר לייפסטייל מגנטיקה.
12:11 תנגודת לאינסולין, דלקת ורדיקלים
דניאל שואל מה הורס לנו את המוח. אני מסביר שהמוח הוא צרכן אנרגיה רעב שצריך אספקה יציבה, והבעיה המודרנית הגדולה היא תנגודת לאינסולין: יש סוכר ואינסולין בסביבה אבל התאים לא מצליחים להכניס גלוקוז, ותאי המוח רעבים. לכן קוראים לאלצהיימר גם סוכרת סוג 3. הסוכר שנשאר בין התאים נדבק לחלבונים, מערכת החיסון של המוח מזהה אותם כזרים ונדלקת, והצרה השלישית היא ייצור יתר של רדיקלים חופשיים. אלה שלוש הרעות החולות, ושינוי תזונתי יכול לשנות את מצב הרוח כבר תוך שלושה ימים.
19:37 סוגי סוכרים וקמח לבן
דניאל מבקש הבהרה על ההבדל בין גלוקוז, סוכר ופחמימות. אני מסביר שגלוקוז ופרוקטוז הם חד סוכרים, סוכר שולחני הוא דו סוכר, עמילן הוא שרשרות גלוקוז שמתפרקות בשניות, ופחמימות מורכבות כמו סיבים מתפרקות בעזרת המיקרוביום ואינן האויב. קמח לבן הוא חיטה בלי הסיבים והנבט, ו-10 גרם ממנו מעלים את הסוכר בדם יותר מ-10 גרם סוכר, כי 70 אחוז ממנו גלוקוז. תעשיית המזון מסתירה סוכר בעשרות שמות. אני רואה טעות נוראית בכך שלא מודדים אינסולין, ואומר שסוכרת מבוגרים אפשר לרפא ביותר מ-90 אחוז מהמקרים.
27:54 בדיקות לתנגודת לאינסולין
דניאל שואל איך להסביר למבוגרים שסוכרת ופרה סוכרת רלוונטיות להם ושצום הוא לא סכנת חיים. אני עונה שיש היררכיה של צעדים, ושקודם צריך לזהות תנגודת לאינסולין. הבדיקה הפשוטה ביותר היא היקף מותניים: הוא צריך להיות פחות ממחצית הגובה, כלומר מתחת ל-90 למי שגובהו מטר 80. בבדיקות דם, סוכר בצום מעל 100 הוא פרה סוכרת ומעל 120 סוכרת. בדיקה נוספת היא המוגלובין מסוכר, A1C, שמראה את הסוכר הממוצע בשלושת החודשים האחרונים, כי כדוריות דם חיות בערך שלושה חודשים.
35:27 ניקוי התפריט וחיטה מודרנית
בצעד הראשון בהיררכיה אני אומר לנקות את התפריט מג'אנק ולאכול בבית אוכל פשוט של פעם. סימן ההיכר הוא רשימת מרכיבים: על בננה לא כתוב בננה, ורשימה ארוכה היא נורת אזהרה. הצעד השני הוא להוריד סוכרים וקמחים לבנים. אני מסביר שהחיטה התעשייתית שונה מהחיטה של פעם, כי הושבחה בעיקר לתפוקה לשדה, והגלוטן שלה שונה מולקולרית ומדליק יותר את מערכת החיסון. קמח לבן הומצא רק לפני כ-130 שנה, וטחינה דקה מעלה את הסוכר מהר יותר. אני מכין לחם מחמצת מחיטה עתיקה שחבר מגדל וטוחן.
40:44 התמכרות לפחמימות
דניאל מספר שהיה מכור לנוטלה ושאל אם אפשר בכלל לצאת מזה. אני אומר שסוכר הוא חומר ממכר שמפעיל את מעגלי הדופמין, ושהתמכרות לפחמימות היא ביולוגיה ולא חולשת אופי: הגוף מכוון לחפש את מה שעשיר באנרגיה, כי בעולם העתיק זה היה עניין של חיים ומוות. המנגנון הוא קפיצת סוכר ואחריה קפיצת אינסולין שמורידה את הסוכר מתחת לרמה ההתחלתית, והמוח מפרש את זה כחוסר אנרגיה ושולח לאכול עוד פחמימות. מכה חזקה וממוקדת עובדת הכי טוב, ואחרי ערימת פנקייק עם נוטלה הרעב חוזר תוך שעה וחצי, מה שלא קורה עם אותן קלוריות בסלמון.
46:25 דיאטה שמדמה צום וקטוזיס
אני מסביר דיאטה שמדמה צום: בערך 1000 קלוריות ביום במשך כמה ימים, ירקות, אגוזים, שמן זית ומלח, בלי סוכרים וקמחים. הסוכר והאינסולין יורדים והגוף מפרק שומן וקטונים. ההיררכיה: דיאטה דלת פחמימות, קטוגנית, כמה ימי דיאטה שמדמה צום ולבסוף צום מים. בסדנאות של ארבעה ימים כל משתתף מודד סוכר וקטונים, וביום השלישי הרעב נעלם והמוח נדלק. למי שמפחד מהרעב אני אומר שהפחד מוצדק אבולוציונית, ומציע קפה גדול עם שמן MCT שדוחה את הרעב לכמה שעות.
58:40 הכבד השומני והשומן התוך בטני
אני מסביר איך סוכר הופך לשומן: הכבד הופך את עודף הסוכר לטריגליצרידים, וכשיש לו תנגודת לאינסולין הוא ממשיך גם לייצר גלוקוז, מתמלא בשומן ומשחרר אותו לדם. הטריגליצרידים בבדיקת צום הם שומן שהכבד ייצר מפחמימות ולא שומן שאכלנו. כבד שומני היה פעם מחלה של אלכוהוליסטים, והיום יש אותו גם אצל ילדים ששותים קולה. השומן התוך בטני שונה מהתת עורי: תאי שומן מנופחים מתרחקים מכלי הדם, סובלים מחוסר חמצן ומשדרים אותות דלקת. בין הפתרונות אני מזכיר פעילות גופנית, ומחקר שלפיו תרגילי כוח יעילים בממוצע יותר מתרופות נוגדות דיכאון וחרדה.
1:09:51 כולסטרול וליפופרוטאינים
אני אומר שכולסטרול הוא חבר ולא אויב: הוא חלק קריטי מהממברנות של התאים, וגמישות הממברנה תלויה בו. הכבד מייצר כולסטרול וטריגליצרידים, ומכיוון ששומן ומים לא מתערבבים הם נעים בדם בתוך חלקיקי ליפופרוטאין. LDL מוביל שומנים מהכבד לרקמות, ו-HDL מנקה עודפים ומחזיר אותם לכבד. את הערך של הכולסטרול הכללי אפשר לדעתי לזרוק לזבל, כי הוא לא מבחין בין החלקיקים. השומן שאכלנו נע בקיילומיקרונים שחיים שעות ספורות, ולכן לא רואים אותו בבדיקת צום. ארוחת בוקר של בייקון וביצים עדיפה מבחינה מטבולית על קורנפלקס.
1:19:10 דיאטה דלת שומן והסתיידות עורקים
אני אומר שהגישה של דיאטה דלת שומן לא עובדת. מחקר אמריקאי ענק על מאות אלפי נשים בדק דיאטה דלת שומן מול הדיאטה האמריקאית הסטנדרטית, והמאמר קבע שלא היה יתרון. הסתיידות עורקים היא תהליך דלקתי ארוך שבו חלקיקים נתקעים בדופן כלי הדם ותאי חיסון בולעים אותם, עד שהעורק נסתם, ולעיתים הסימן הראשון הוא מוות פתאומי. הבעייתיים הם חלקיקי LDL קטנים ודחוסים, כמו כדור בייסבול לעומת כדור ים, ועודף טריגליצרידים מכווץ אותם. לכן הורדת פחמימות משפרת את הפרופיל תוך חודש ויכולה להוריד כולסטרול בכ-100.
1:29:26 יחס טריגליצרידים ל-HDL
אני מסביר מדד אחד פשוט מפאנל השומנים: טריגליצרידים חלקי HDL. הערך הרצוי נמוך מ-1.5, וכשהוא מעל 2 יש סיכוי סביר שמתפתחת תנגודת לאינסולין ושיש יותר חלקיקי LDL קטנים ודחוסים. לדעתי זה אחד המדדים החזקים ביותר לניבוי מחלות לב ותנגודת לאינסולין, וכל אחד יכול לחשב אותו. ההמלצה היא להוריד פחמימות בצורה רצינית ולמדוד שוב אחרי שלושה חודשים. דניאל מסכם שמהשיחה כדאי לזכור שני דברים: להוריד פחמימות ולמדוד את היחס.
1:32:14 אנרגיית חיים ומיטוכונדריה
דניאל שואל מה זו אנרגיית חיים. אני מסביר שההבדל בין חי למת הוא המרת אנרגיה, ושמי שעושה אותה הן המיטוכונדריות, חיידקים קדומים שהתאחדו עם תאים ועד היום יש להן DNA משלהן. הן שורפות חלבונים, שומנים ופחמימות ומייצרות ATP, ובגללן אנחנו נושמים חמצן. הבריאות שלהן מאריכה חיים ופגיעה בהן מקצרת אותם. בצום תא משמיד מיטוכונדריות ישנות ובונה חדשות, ולכן ביום השלישי של צום מרגישים אנרגיה. דניאל מספר שבימי הקלטה הוא עושה דיאטה שמדמה צום ושהוא חד יותר.
1:39:38 אלכוהול וסרטן
דניאל שואל על אלכוהול ועל הקשר שלו לכבד ולמיקרוביום. אני אומר שמבחינת הכבד אלכוהול וסוכר דומים מאוד, ולכן כבד שומני, שהיה מחלה של אלכוהוליסטים, נפוץ היום אצל ילדים שאוכלים סוכר. על סרטן אני מסביר שלתאים יש שתי דרכים להפיק אנרגיה: במיטוכונדריה היא יעילה בהרבה, ובגליקוליזה מחוץ לה מקבלים לפי מה שאני זוכר 2 ATP למולקולת גלוקוז לעומת 32. תאי סרטן פעילים מטבולית ותלויים בסוכר, ולכן חוקרים בודקים צום ודיאטה שמדמה צום, וחוקר כמו תומס סייפריד מדבר על סרטן כמחלה של המיטוכונדריות.
1:45:42 תוספי תזונה
דניאל שואל על תוספים. אני אומר שאני לא איש תוספים גדול, אבל משתמש באומגה 3, ולדעתי אפשר לקחת 1000 מיליגרם ביום, ויש בדיקת אומגה 3 אינדקס. כשאני מרגיש שמתחילה שפעת אני מעמיס ויטמין C באבקה, חצי כפית בבוקר וחצי בערב, ביחד עם ויטמין D. אני בעד קריאטין: חומר שהכבד מייצר בעצמו, שממחזר ATP ועובד רק עם אימוני כוח, במינון מקובל של 5 גרם ביום, והוא בטוח ונחקר ארבעים שנה. על פטריות מרפא דניאל שאל, ואמרתי שאני עדיין לא מספיק נכנסתי לתחום.