בשנת 1900 שיעור ההשמנה באוכלוסייה היה בערך 3%, וסוכרת מבוגרים הייתה מחלה נדירה. הגנטיקה שלנו לא השתנתה מאז, אבל יש מולקולה אחת באוכל שלוחצת כל הזמן על מנגנון הישרדות עתיק שנועד להשמין אותנו לקראת החורף. בסרטון אני מסביר איך פרוקטוז מגביר רעב ותנגודת לאינסולין, מה יונק הדבש מלמד אותנו על זה, ומה שלושת הדברים שכדאי לעשות כבר היום.
פרקים בסרטון
הטקסט המלא
00:00למה אתם משמינים
אני הולך לספר לכם היום את אחד הסודות הגדולים והחשובים ביותר של עולם הבריאות והתזונה. למה אתם משמינים בעצם? מי אשם בזה? זה ממש לא אתם. ומה עושים בשביל להפסיק את הדבר הזה? אתם לא משמינים כי אתם חלשי אופי. השמנה זה מנגנון הישרדות עתיק ששמר על החיים שלנו.
אבל יש משהו אחד בתוך האוכל שלנו שלוחץ באופן קבוע על דוושת הגז ומפעיל את מנגנון השרידה העתיק הזה, וזה למרות שאתם כבר מזמן לא בסכנת מוות מרעב. והחומר המסוים הזה הוא אולי האשם העיקרי בהשמנת יתר, כבד שומני, עודף לחץ דם וכולי וכולי וכולי.
אני אמוץ זיו-אב, ד״ר לביולוגיה תאית ומולקולרית ומומחה ביישום שלהן בחיי היומיום. ואם יש לכם איזשהו עניין לרדת במשקל, לרפא כבד שומני, להוריד לחץ דם, לא דרך דיאטת כאסח, שברור שאחר כך תחזירו את כל המשקל שהורדתם, אלא מתוך שיפור מטבולי אמיתי שיישאר, אז הפוסט הזה הוא ממש ממש בשבילכם.
00:571900: שלושה אחוזי השמנה
קודם כל, בטח ירתק אתכם לדעת שהשמנת יתר זה דבר חדש. בשנת 1900 בערך, שיעור השמנת היתר באוכלוסייה היה בערך 3%. מקרי סוכרת מבוגרים היו אחד ל-50,000, מחלה נדירה, וזה כולה לפני איזה 120 שנה. אז מכיוון שהקפצנו את השיעור של השמנת יתר באוכלוסייה פי למעלה מ-12 ממה שהיה לפני ה-120 שנה האלה, ברור לנו לחלוטין שלא מדובר בבעיה גנטית, כי הגנטיקה שלנו לא השתנתה במאה השנים האחרונות. מדובר במשהו שאנחנו עושים, והיום אנחנו רוצים לדבר על מה זה הדבר הזה שאנחנו עושים ואיך להפסיק אותו.
01:33למה אין זברה שמנה
אני בטוח שכולכם מתישהו ראיתם איזה סרט טבע, שאתם רואים בו אלפי זברות או אלפי איילות שרצות באחו באפריקה. ואני לא יודע אם שמתם לב, אין שם חיה אחת בהשמנת יתר. אתם יכולים להסתכל שעות על להקות של אנטילופות, לא תראו שם אחת בהשמנת יתר. חיות בטבע שומרות על המשקל שלהן בצורה מאוד מאוד יציבה.
ואם כן רואים חיה בהשמנת יתר, זה אומר שהיא הכניסה את עצמה להשמנת יתר בתור מנגנון הגנה לקראת החורף שהולך להגיע. למשל, דוב יכניס את עצמו להשמנת יתר מסיבית לפני שנת החורף, כדי שהוא יוכל לשרוד את החורף. מה שמרתק במיוחד זה שמנגנון ההגנה הזה מופעל לפני שמתחילה מצוקת החוסר. כלומר, יש משהו שיודע שבעתיד הולכת לבוא המצוקה, והוא הולך לטפל בזה מעכשיו.
02:21פרוקטוז, סוכר הפירות
וזה המקום להכיר מולקולה יחידה ומיוחדת בשם פרוקטוז. פרוקטוז זה סוכר הפירות. ושאף אחד לא יבין שאני נגד פירות, ממש ממש לא, אבל אני הולך לספר לכם על התפקיד המאוד מאוד מיוחד של סוכר הפירות הזה.
כמו שאתם יודעים, בעולם העתיק הבן אדם לא היה יכול למצוא סוכרים ככה בשטח. המקור היחיד לסוכרים היה בעצם דבש או פירות. דבש זה לא דבר נפוץ במיוחד. ופירות, במיוחד פירות מתוקים, מופיעים בקיץ, והם הולכים ונהיים יותר ויותר מתוקים לקראת סוף הקיץ. ואז רמת הפרוקטוז שלהם הולכת ועולה, בשביל להשמין אותנו, כדי שנוכל לשרוד את תקופת החוסר של החורף.
03:07רעב מוגבר והורמון הלפטין
ופה בדיוק מגיע החלק החשוב ביותר של מנגנון השרידה הזה שהפרוקטוז מפעיל. הדרך היעילה ביותר להשמין אותנו היא לגרום לנו לרעב מוגבר, כדי שנאכל יותר ונצבור יותר שומן. בעולם העתיק שממנו הגענו, שבו היה צריך לעבוד קשה בשביל ללקט מזון מהסביבה, רעב מוגבר היה המפתח לשרידה. וזה בדיוק מה שהפרוקטוז יודע לעשות במוח שלנו.
במחקר הזה, למשל, ראו על בני אדם שפרוקטוז אשכרה מדכא את סיגנל הרעב בהיפותלמוס במוח שלנו. במחקר הזה הראו על חולדות דבר מדהים לחלוטין: פרוקטוז מדכא את הסיגנל של הורמון השובע לפטין. כלומר, כאשר אתה נותן לחולדות פרוקטוז, הן פחות מסוגלות להרגיש שובע, הן נשארות יותר רעבות בגלל הפרוקטוז.
ואכן, במחקר הזה הראו אצל בני אדם שאצל אנשים שמנים רמות הלפטין הרבה יותר גבוהות. כלומר, בגלל שהגוף שלהם מפתח תנגודת ללפטין ולא מסוגל להרגיש את הסיגנל של השובע, הגוף מייצר רמות יותר ויותר ויותר גבוהות של לפטין, בשביל להכריח את הגוף להרגיש שובע, ועדיין הוא לא מצליח. הרמה המאוד גבוהה של לפטין אצל אנשים שמנים מעידה על חסימה ביכולת להרגיש שובע.
אתם קולטים את לב העניין? יש חומר מסוים בטבע שגורם לנו להיות רעבים יותר, כדי שנשמין יותר בשביל לשרוד. זה היה מדהים בעולם העתיק, וזה קטלני ביותר בעולם הנוכחי.
04:39תנגודת לאינסולין כמנגנון הגנה
חלק נוסף ומאוד מעניין במנגנון ההגנה שהפרוקטוז מפעיל זה תנגודת לאינסולין. הפרוקטוז גורם לתאים בגוף שלנו לפתח תנגודת לאינסולין, מה שמעלה את סוכר הדם שלנו, בגלל שהתאים יכולים פחות לספוג את הסוכר, את הגלוקוז, לתוכם, ויותר סוכר נשאר בזרם הדם. תחשבו על מצב שבו חיה לא אוכלת במשך חודשים. גם זה מנגנון הגנה, כי כשהסוכר נשאר בדם הוא יכול להגיע למוח, כדי לשמור על יציבות האנרגיה של המוח בזמן שנת חורף, למשל, או רעב ממושך.
בעצם אנחנו מבינים פה דבר מדהים. גם השמנת יתר וגם סוכרת, שני האויבים הגדולים של העולם המודרני והבסיס לכמעט כל התחלואה הכרונית, הם למעשה מנגנוני הגנה עתיקים שהיו מדהימים בעולם העתיק ומאוד מאוד רעים היום. אצל חיות בטבע זה עובד מדהים, בגלל שאחרי כל תקופה כזאת של שפע והשמנת יתר ותסמונת מטבולית, יש את תקופת החוסר, החורף, שמרפאת את הדבר הזה ומחזירה אותן לנקודת ההתחלה. מה שלא קורה אצלנו, כשאנחנו לוחצים על הדוושה של מנגנון ההשמנה הזה באופן רציף, כל הזמן.
05:59יונק הדבש: השמנה ללילה אחד
אחת הדוגמאות המהממות ביותר למנגנון ההגנה הזה היא הציפור היפהפייה יונק הדבש. יונק הדבש אוכל בעצם כל היום צוף, שזה בעצם תמיסת פרוקטוז מרוכזת. למעשה הציפור החמודה הזאת יכולה לאכול כל יום פי ארבעה מהמשקל שלה בתמיסת סוכר, והיא מסיימת כל לילה בתסמונת מטבולית חריפה. כל לילה היא בהשמנת יתר, עם כבד שומני, עם סוכרת חריפה ביותר, וכל זה קורה בשביל שהיא תוכל לשרוד את הלילה בלבד.
כי המטבוליזם של החיה הזאת כל כך גבוה, 1,200 פעימות לב בדקה, 250 נשימות בדקה, שאם היא לא הייתה מכניסה את עצמה להשמנת יתר כל כך חריפה בערב, היא הייתה מתה בלילה מרעב. ולמחרת בבוקר הציפור הזאת חוזרת למשקל המקורי שלה. אין לה כבד שומני ואין לה סוכרת. ככה זה עובד בטבע. תסמונת מטבולית זה מנגנון הגנה עתיק.
06:54מאיפה מגיע הפרוקטוז
עכשיו, כמובן, השאלה המאוד מאוד חשובה: מאיפה הפרוקטוז מגיע אל הגוף שלנו? ועוד פעם אני חייב להגיד, רק כמות קטנה מהפרוקטוז מגיעה אלינו מפירות, אז הפירות הם ממש ממש לא האויב שלנו. מי שמתעניין מה ההבדל בין סוכר מזוקק לבין פרי, יש לי על זה פוסט שלם, אתם מוזמנים לחפש אותו.
המקור העיקרי לפרוקטוז בדיאטה שלנו זה בעצם סוכר. הסוכר השולחני, האבקה הלבנה הזאת, מה שנקרא סוכרוז, הוא למעשה דו סוכר. המולקולה הזאת מורכבת ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של פרוקטוז, כלומר היא מתפרקת מיידית במעי שלנו ל-50% פרוקטוז. מה שמאוד מאוד חשוב לדעת זה שברוב המכריע של מוצרי המזון התעשייתי שאתם מוצאים בסופר מחביאים לכם סוכר בעשרות שמות שונים, כדי שלא תדעו שזה סוכר. כלומר, המקור של הסוכר הוא לא רק בדברים מתוקים, אלא באוכל תעשייתי באשר הוא.
המקור הבא, וההרסני במיוחד, לפרוקטוז זה משקאות מתוקים, או בכלל מוצרים שכתוב עליהם high fructose corn syrup, כלומר סירופ פרוקטוז. פה מדובר על פרוקטוז בצורתו הנוזלית, ובתמיסה הזאת יש אפילו יותר מ-50% פרוקטוז. והדבר הזה הרסני במיוחד, כי כאשר הפרוקטוז נמצא בנוזל, הספיגה שלו לזרם הדם מהירה ביותר, ולכן ההפעלה של מנגנון ההגנה הזה חריפה במיוחד.
08:19פרוקטוקינאז: אנזים בלי בלמים
ועכשיו נשאלת השאלה המרתקת: איך הפרוקטוז עושה את זה? מה כל כך מיוחד בו? למה זו מולקולה אחת ויחידה בכל הטבע שאנחנו יודעים שיודעת להפעיל אותנו בצורה כל כך כל כך מיוחדת?
והסיבה נעוצה בכך שמשק האנרגיה בגוף שלנו הוא עסק. וכמו שכל בעל עסק יודע, חייבים להשקיע בשביל להרוויח. מה זה אומר? זה אומר שכל מולקולה אנרגטית שנכנסת לתאים שלנו, אנחנו צריכים להשקיע קצת אנרגיה בשביל לפרק אותה, ואז למצות ממנה את כל האנרגיה שאגורה בה, ובסופו של דבר אנחנו נמצאים ברווח.
בואו ניקח את הגלוקוז, למשל, סוכר הדם. כאשר הגלוקוז נכנס לתאים שלנו, גם בגלוקוז צריך להשקיע מעט אנרגיה בשביל לפרק אותו. אבל אם יש לנו עודף של גלוקוז, יש משוב שלילי שאומר: אוקיי, יש לך עודף גלוקוז, ולכן עכשיו אתה תפסיק להשקיע אנרגיה. יש לך מספיק אנרגיה, אל תשקיע בזה. אבל לא ככה פרוקטוז.
האנזים הראשון שאחראי על הפירוק של הפרוקטוז, קוראים לו פרוקטוקינאז. האנזים הזה בעצם לוקח פוספט אחד ממולקולת ATP, המולקולה שהיא המטבע האנרגטי העיקרי של התא. אז הוא מפרק ATP, כלומר צורך אנרגיה, בשביל לפרק את הפרוקטוז. ומה שמאוד מיוחד באנזים הזה שקוראים לו פרוקטוקינאז הוא שאין לו מנגנון איזון שלילי. כלומר, לא משנה מה המצב האנרגטי של התא, כל מולקולת פרוקטוז שנכנסת לתא שלנו תגרום לנפילה יותר ויותר ויותר מהירה, אקוטית, ברמת האנרגיה של התא.
והנפילה הזמנית הזאת ברמת האנרגיה של התא היא שמפעילה את מנגנון ההגנה, שאומר לתא שלנו: אתה עכשיו במצוקה, החורף מתקרב, תתחיל לאגור שומן. זה דבר גאוני, בגלל שהפרוקטוז מגיע בסוף הקיץ, וזה בעצם מחבר את המצב האנרגטי שלנו למה שקורה מבחינה אקלימית. הדבר הזה הגן על החיים שלנו בצורה אקוטית לאורך ההיסטוריה. למעשה, שפע של פרוקטוז מדמה בתאים שלנו מצב של הרעבה, מצב של חוסר אנרגטי חריף.
10:37הניסוי של ריצ'רד ג'ונסון
במחקר המאוד חשוב הזה, למשל, הראו על עכברים שאפשר ליצור אצלם תסמונת מטבולית שלמה, כלומר השמנת יתר, כבד שומני, לחץ דם, כל החבילה, על ידי האכלה בפרוקטוז. אבל אם אתה חוסם את האנזים הספציפי הזה, את הפרוקטוקינאז, אתה יכול לחסום את ההשמנה ואת התסמונת המטבולית, אפילו שהם אוכלים הרבה פרוקטוז. במילים פשוטות, המחקר הזה הוכיח בצורה מאוד מאוד ברורה שפרוקטוז הוא האשם העיקרי בהשמנת יתר, כבד שומני, יתר לחץ דם ובאופן כללי בתסמונת מטבולית.
אגב, החוקר שאחראי על המחקר הזה, קוראים לו ד״ר ריצ'רד ג'ונסון. ואם היה לי איזשהו אלבום שבו אני אוסף קלפים של חוקרים שהם גיבורי על בבריאות האדם, אני ללא ספק הייתי מכניס שם קלף של ריצ'רד ג'ונסון.
11:26שלושה דברים לעשות
אז עכשיו קצת פרקטיקה בחיים. מה אנחנו עושים? הדבר הראשון והחשוב ביותר זה לא לגעת, ככל האפשר, במשקאות מתוקים. משקאות מתוקים הם אולי הדרייבר החזק ביותר להשמנת יתר, והנה מחקר שמראה את זה. הדבר השני זה להוריד ככל האפשר צריכה של דברים מתוקים בחיים שלנו, מתוקים באשר הם. הדבר השלישי זה לאכול כמה שיותר אוכל ביתי שאתם מכינים, וכמה שפחות לצרוך דברים מהסופר עם ברקודים וכל מיני אוכל תעשייתי. כי ברוב המכריע של האוכל התעשייתי מחביאים לכם סוכר בהמון שמות שונים, כדי שלא תדעו שהוא שם.
11:58צ'יטה בלילה, סוכר ביום
לסיכום, עודף סוכר בדיאטה שלנו גורם לנו להשמנת יתר לא רק בגלל העודף של הקלוריות שלו, אלא בגלל הפרוקטוז, שגורם לנו להשמנת יתר כי זה מה שהציל את החיים שלנו במשך מיליוני שנים. הגנטיקה שלנו ממש ממש לא אשמה. היא מתוכננת כך שנהיה מותאמים לסביבה שלנו, ובמשך מיליוני שנים זאת הייתה ההתאמה: היכולת שלנו להשמין הכי הרבה שאנחנו יכולים פר כמות אנרגיה שנכנסת אלינו.
הסביבה שלנו, כמובן, מאוד מאוד השתנתה. ושלא תבינו אותי לא נכון, זה לא שאני לא אוהב את השינוי של הסביבה. למשל, ממש ממש נחמד לי ללכת לישון כשאני יודע שצ'יטה לא תבוא לטרוף אותי בלילה. אבל אני כן יודע שסוכר טורף אותי ביום, ולכן מהטורף הזה ממש ממש כדאי להיזהר. תהיו בריאים ושמחים.
