בניסוי קליני משנת 2017, למעלה מ-30% מהאנשים עם דיכאון קליני כבר לא היו בדיכאון אחרי שלושה חודשים של תזונה בלי ג׳אנק ובלי עודף סוכר. בסרטון אני מראה איך אוכל תעשייתי מעובד קשור לכל אחת מסיבות המוות המובילות במערב, מסביר ארבע דרכים שבהן הוא פוגע בנו, ונותן כלל של שלוש מילים כדי להתרחק ממנו.
פרקים בסרטון
הטקסט המלא
00:00מה לא לאכול
האמת הגדולה ביותר שאני אי פעם אוכל להגיד לכם לגבי תזונה היא לא מה לאכול, אלא מה לא לאכול. והדבר הכי הרסני שאתם מכניסים לגוף שלכם, שכנראה נמצא במטבח אצלכם ברגע זה, הוא אוכל תעשייתי מעובד. אני אמוץ זיו-אב, ד״ר לביולוגיה תאית ומולקולרית ומומחה ביישום שלהן בחיי היומיום. עזרתי כבר לאלפי אנשים לשפר את החיים שלהם בעזרת טיפים קטנים ופשוטים מהמדע המודרני. והיום אני רוצה לדבר על ארבעת הנזקים הגדולים ביותר שמתרחשים בגוף שלנו מצריכת אוכל תעשייתי מעובד, ואיך אפשר להיפטר מכל זה בעזרת טיפ אחד קטן של שלוש מילים.
00:31אוכל ביתי מול אוכל תעשייתי
ההבדל הגדול ביותר בין אוכל ביתי לאוכל תעשייתי מעובד הוא שאוכל ביתי נועד להזין את בני הבית, ואוכל תעשייתי נועד להזין את מי שמכר לכם אותו, על חשבון בני הבית. כל השיקולים בהכנה של האוכל הזה נגזרים מההבדל המהותי הזה. אוכל ביתי צריך להיות מזין וטעים. אוכל תעשייתי צריך להיות זול, ממכר ועם חיי מדף ארוכים.
אוכל תעשייתי הורג אותנו צעירים יותר ומשמיד כל חלקה טובה בגוף ובנפש שלנו. והיום כבר לא כל מיני היפים ואלטרנטיבים אומרים את זה. זה מידע מאוד מבוסס בכתבי העת החשובים ביותר של המדע. כלומר, הסיסטם בעצמו צועק עלינו: אל תגעו בדברים האלה, הם משמידים אתכם. ושזה לא יהיה סתם דיבורים באוויר, אני הולך להראות לכם, מתוך כתבי העת החשובים ביותר של המדע המודרני, איך אוכל תעשייתי קשור לכל אחת מסיבות המוות המובילות של העולם המערבי.
01:25מחלות לב, סרטן ושבץ
סיבת המוות הגדולה ביותר בתרבות המערב היא עדיין מחלות לב. אז קבלו את המחקר הזה: ניתחו מידע של למעלה מ-100,000 איש במשך 18 שנים. זה מחקר אדיר. והגיעו למסקנה הברורה ביותר: ככל שאתם אוכלים יותר מזון תעשייתי מעובד, אתם חולים ביותר מחלות לב. ואנחנו יודעים מאינסוף מחקרים אחרים שזה לא נגמר בלחלות במחלות לב. ככל שאתם חולים יותר במחלות לב, אתם פשוט מתים צעירים יותר.
סיבת המוות הבאה היא סרטן. הנה מחקר מאוד גדול שניתח את התוצאות של 11 מחקרים אחרים, כלומר מאמר סקירה, והגיע לתוצאה מאוד מאוד ברורה: יותר אוכל תעשייתי מעובד, יותר סרטן.
הבא בתור הוא שבץ. ושוב, אותו מחקר שדיבר על מחלות לב מראה את הקשר הברור הזה: יותר אוכל תעשייתי, יותר שבץ. וזה כמובן לא מפתיע, כי גם שבץ וגם מחלות לב הן בעצם בעיות בכלי הדם שלנו, כלומר בנתיבי החיים המרכזיים בגוף שלנו. כל דבר שמשבש את הבריאות של כלי הדם שלנו משבש את הבריאות של שני האיברים הכל כך כל כך חשובים האלה, המוח והלב, וגם של כל שאר האיברים. פשוט כשהמוח והלב קורסים, אלה הדברים שהורגים אותנו הכי צעירים.
02:37אלצהיימר: סוכרת של המוח
הבא בתור הוא אלצהיימר. ופה זה נהיה אפילו יותר מעניין, כי אלצהיימר קיבל בשנים האחרונות את הכינוי הלא מחמיא סוכרת מסוג 3, או סוכרת של המוח. ברור לנו מאוד בשנים האחרונות שהמוח שלנו מושפע מאוד ממה שאנחנו אוכלים, כלומר מסוג האנרגיה שאנחנו מכניסים לגוף. וזה כמובן לא מפתיע, כי המוח שלנו הוא צרכן האנרגיה המרכזי. למעלה מחמישית מכל האוכל שאתם מניחים על הצלחת הולך להתפרק לאנרגיה במוח.
גם כאן התשובה מאוד ברורה וחד משמעית: יותר אוכל מעובד, יותר אלצהיימר. והמחקר הזה הלך עוד צעד אחד קדימה והראה את זה בצורה עוד יותר חריפה. הוא הראה לנו מבחינת מינון שאפילו עלייה קלה בצריכה היומית של מזון מעובד, נאמר שקית קטנה של חטיפי צ׳יפס, מעלה את הסיכוי שלנו לחטוף דמנציה, גם אם שאר התזונה שלנו מאוד מאוד בריאה. כלומר, ההשפעות הרעילות של מזון תעשייתי מעובד עולות באפקט שלהן על ההשפעות המועילות של תזונה בריאה.
03:44תמותה, דיכאון וחרדה
וכמובן השורה התחתונה: המחקר הזה מראה לנו שככל שאנחנו אוכלים יותר אוכל תעשייתי מעובד, אנחנו פשוט מתים יותר מכל סיבה שהיא, מה שנקרא all cause mortality. וכמובן שאנחנו לא צונחים מתים ברגע, כמו שהיינו רוצים. מסתבר שהאוכל הזה גם דופק לנו מאוד את איכות החיים עד המוות, לא רק בגוף, גם בנפש. המחקר הזה, למשל, מראה שככל שאנחנו אוכלים יותר מהזבל הזה, יש לנו יותר דיכאון, יותר חרדות, יותר אובדנות. כלומר שיבוש גורף במצב הנפש שלנו.
04:11נזק ראשון: אכילת יתר והתמכרות
אז עכשיו אני רוצה לדבר על ארבע דרכים שבהן המזון הזה פוגע בבריאות שלנו כל כך קשה. הדרך הראשונה היא שהוא פשוט משרה עלינו אכילת יתר והתמכרות. כן, רבותיי, זו לא חולשת אופי שלכם. יש אנשים מאוד חכמים שמתכננים את המזון הזה ככה שהוא יגרום לכם לאכילת יתר ולהתמכרות. שילוב מדויק מאוד של מינונים של פחמימות מזוקקות, סוכרים למיניהם, מלח ושומנים גורם לנו לאכילת יתר. ובנוסף, ברוב המכריע של המזונות המעובדים אין את המולקולות שגורמות לנו לסיגנל של שובע, שהעיקריות בהן הן סיבים תזונתיים וחלבונים. שני הגורמים האלה ביחד עוקפים את מנגנוני השובע שהמוח שלנו יודע לייצר, ומאפשרים לנו להכניס כמויות מאוד מאוד גדולות של אנרגיה, גם כשלמעשה כבר אכלנו מזמן מספיק.
אתן לכם דוגמה. אני יושב באיזו סטקייה ואוכל ארוחה מפוצצת, כולי כבר נחנק עד פה מאוכל. וגם אחרי שאכלתי הרבה הרבה, ואולי יותר מדי, אני עדיין יכול להרים פתאום פחית של קולה ולרוקן אותה. קולה זה כמות מאוד מאוד גדולה של קלוריות, ובכל זאת אני יכול לרוקן את כמות הקלוריות האדירה הזאת למרות שאני מפוצץ לחלוטין. וזה דבר חדש. בעבר, כשהיינו אוכלים רק אוכל אמיתי, לא הייתה שום אפשרות שאכניס כמות גדולה של קלוריות כשאני כבר מלא, כי בדרך כלל כמות גדולה של קלוריות באה עם נפח ועם דברים שגורמים לשובע. לא הייתי יכול להכניס את זה אחרי ארוחה מלאה. היום אפשר.
05:51אותו הרכב, תוצאה אחרת
במחקר המאוד מפורסם הזה חילקו אנשים לשתי קבוצות ונתנו להם לאכול כמה שהם רוצים משתי דיאטות שונות: אחת אוכל ביתי ואחת אוכל תעשייתי. אבל הקפידו שההרכב של שתי הדיאטות מבחינת שומנים, חלבונים ופחמימות יהיה אותו הרכב, וגם מבחינת הדחיסות הקלורית. אחרי שבועיים מתגלה שאנשים שאוכלים אוכל תעשייתי פשוט מדווחים על רעב מוגבר ואוכלים יותר. כמובן שהם גם עלו יותר במשקל. קבוצת האוכל הביתי הייתה רעבה פחות, אכלה פחות וירדה במשקל.
עוד מחקר מאוד מאיר עיניים יצא ממש לאחרונה בכתב העת הכי חשוב שיש, Nature Medicine, ושאל שאלה מאוד מאוד מעניינת. הוא אמר: אני לוקח שתי קבוצות ונותן להן דיאטות שונות, אבל שתי הדיאטות האלה זהות מבחינת ההנחיות הבריאותיות של משרד הבריאות האנגלי, מבחינת כמה סוכרים יש שם, כמה חלבונים, כמה שומנים. ההבדל היחיד ביניהן הוא שאחת אוכל ביתי והשנייה אוכל תעשייתי מעובד, אבל הם בחרו בקפידה מזונות מעובדים שעומדים בדרישות של משרד הבריאות האנגלי. הם לקחו לצורך המחקר אנשים בהשמנת יתר, ושאלו את עצמם מה יקרה כששתי הדיאטות, מבחינה מספרית, הן כביכול בריאות, וכל ההבדל הוא מידת העיבוד של המזון.
ההבדל היה עצום. שתי הקבוצות ירדו במשקל, כי כאמור ההרכב וכמות הקלוריות היו מה שנחשב בריא. ועדיין, הקבוצה שאכלה את האוכל המעובד ירדה הרבה פחות במשקל, איבדה פחות שומן, ופרופיל הכולסטרול שלה השתפר הרבה פחות. וכך גילינו שגם אם אתה אוכל תזונה שהיא כביכול בריאה מבחינת ההרכב שלה, למידת העיבוד של המזון יש השפעה מאוד מאוד גדולה על הבריאות שלנו. והמחקר הזה נעשה בסך הכל למשך חודשיים. תארו לכם מה קורה כשאנחנו פורסים את ההבדל הזה על פני עשרות שנים.
07:49נזק שני: פגיעה במיקרוביום
ההבדל המהותי הבא בין ג׳אנק תעשייתי לאוכל ביתי הוא שג׳אנק תעשייתי פוגע לנו בקהילת חיידקי המעיים, במיקרוביום שלנו. בשנים האחרונות הבנו שהמיקרוביום שלנו היה שותף אבולוציוני בתופעה הזאת שנקראת אדם, משחר האבולוציה. כי מעולם לא היה דבר כזה, אדם ללא חיידק. התפתחנו ביחד. והפגיעה הזאת בקהילת המיקרוביום שלנו, מסתבר, היא קריטית ביותר, ופותחת פתח לדלקתיות בכל הגוף שלנו ובמוח שלנו.
אחד הדברים הגדולים ביותר שהמיקרוביום שלנו עושה בשבילנו הוא לשמור באופן אקטיבי על האינטליגנציה של דופן המעי. זו שכבת תאים מאוד מאוד חשובה שקוראים לה אפיתל המעי, והיא קובעת לגבי כל מולקולה שמסתובבת בג׳ונגל הזה שנקרא המעי שלנו: האם המולקולה הזאת בטוחה לשימוש, ויכולה לצאת מהמעי ולזרום בזרם הדם בתור מזון, או שהיא לא בטוחה לשימוש וצריכה להישאר בתוך המעי. כשאנחנו אוכלים ג׳אנק ופוגעים במיקרוביום שלנו, אנחנו משבשים את האינטליגנציה של המחסום הזה, ואז כל מיני דברים שהיו אמורים להישאר בתוך המעי דולפים החוצה לזרם הדם. זה נקרא מעי דליף.
וכשהם פוגשים את מערכת החיסון בזרם הדם, מערכת החיסון שלנו עושה מה שכל מערכת חיסון בריאה אמורה לעשות: היא נכנסת למלחמה ותוקפת אותם. הלוחמנות המוגברת הזאת של מערכת החיסון נקראת דלקתיות יתר. וכשאנחנו פוגעים במיקרוביום שלנו במשך הרבה מאוד שנים, אנחנו בעצם נמצאים בדלקתיות יתר במשך הרבה מאוד שנים. והיום אנחנו יודעים שדלקתיות יתר היא האש הסודית שבוערת בתחתית של כל התחלואה הכרונית המודרנית, גם בגוף וגם בנפש.
09:3511 ימים של מתחלב אחד
הנה מחקר קליני חשוב ביותר, שבו לקחו אנשים ובמשך 11 ימים בלבד הכניסו לתזונה שלהם חומר מתחלב מאוד פופולרי של תעשיית המזון, שקוראים לו קרבוקסימתיל צלולוז. וראו על בני אדם ש-11 ימים כאלה בלבד פוגעים בהרכב המיקרוביום, מורידים את הייצור של חומרים מאוד חשובים שהמיקרוביום מייצר בשבילנו, ומקלפים פיזית את הדופן הכל כך חשובה שיש לנו במעי. ואז חיידקים שהיו אמורים להישאר בתוך המעי מתחילים להיכנס לדופן המעי, לאזורים שהם לא היו אמורים להגיע אליהם.
ואנחנו יודעים איך הסיפור הזה ממשיך אחר כך. החומרים דולפים מהמעי לזרם הדם, המעי שלנו נהיה דליף, ואז המוח שלנו נהיה דליף, ו״חד גדיא, חד גדיא״, אנחנו מידרדרים לאט לאט, בתהליך ארוך ובטוח, להרבה מאוד תחלואה ומוות מיותרים לגמרי.
10:30שלושת האויבים של המוח
אז אם כבר דיברנו על דלקתיות, תדעו לכם שהמזון הזה לא מעורר לנו רק דלקתיות. הוא מעורר את שלושת האויבים הגדולים ביותר של המוח שלנו: דלקתיות, תנגודת לאינסולין, כי יש בו מלא מלא סוכר, ועקה חמצונית, כלומר יותר מדי רדיקלים חופשיים שמסתובבים ותוקפים מולקולות מאוד חשובות בתאים שלנו.
אמרתי לכם שיש כמה רמות של מחקרים. יש מחקר קליני, יש מאמר סקירה, כלומר מחקר שלוקח כל מיני מחקרים קליניים, למשל, ומאגד את כל התוצאות שלהם ביחד, ויש מחקרי ענק שנקראים umbrella review, שלוקחים את כל מאמרי הסקירה ומאגדים את כל התוצאות של עשרות ולפעמים מאות מחקרים. אז הנה umbrella review מפלצתי שכזה, שסקר את הקשר בין צריכה של מזון תעשייתי מעובד לבין 32 מחלות כרוניות שונות. הוא הראה שיש קשר הדוק וישיר בין כל המחלות הכרוניות הגדולות של העולם שאתם מכירים לבין צריכה של מזון מעובד. ואחת הנבחרות שם היא בעיות מנטליות כמו דיכאון, חרדה ומצוקות פסיכיאטריות מכאן ועד הודעה חדשה.
והנה עוד מחקר, מכתב עת מאוד חשוב, שוב JAMA Neurology, שהראה על 10,000 איש שצריכה של מזון מעובד מאיצה הידרדרות קוגניטיבית. ואחת משתי המגפות הגדולות ביותר שמשתוללות בעולם ברגע זה היא דיכאון, חרדות והפרעות מצב רוח, ועל ישראל של הזמן הנוכחי אני לא צריך להרחיב. יש לנו סיבות מובחרות להיות לא מבסוטים ברגע זה.
12:30נזק רביעי: סוכר ותנגודת לאינסולין
בעיה מספר ארבע שאני רוצה לדבר עליה, והיא מאוד מאוד מרכזית במזון המעובד, היא שהמזון המעובד מכיל כמויות מאוד מאוד גדולות של סוכר, ועוד מחביאים לנו את הסוכר בעשרות שמות שונים. הבעיה בצריכה של פחמימות מאוד מזוקקות, כמו הסוכרים למיניהם, היא שהן מקפיצות לנו מאוד מאוד מהר את רמת הסוכר בדם, ואז רמת האינסולין שלנו קופצת מאוד מאוד מהר. וכשאנחנו עושים את זה באופן כרוני במשך שנים, אנחנו מפתחים לאט לאט תנגודת לאינסולין.
אז הנה מחקר מאוד מאוד חשוב, שראה את הקשר הישיר בין צריכה של אוכל מעובד לסוכרת מבוגרים, שמתבססת על תנגודת לאינסולין. וכמו שאמרתי לכם כבר הרבה מאוד פעמים, תנגודת לאינסולין והסוכרת הן רק קצה הקרחון. זאת המקפצה הראשית לכל תחלואה כרונית בעולם, גם בגוף וגם בנפש.
ואחת החדשות הטובות ביותר היא שאת תנגודת לאינסולין אפשר לרפא. פעם, ועד לא מזמן, ו-to some extent אפילו היום, ניסו ומנסים למכור לנו שסוכרת מבוגרים היא מחלה כרונית פרוגרסיבית. מה זה אומר, כרונית פרוגרסיבית? שהיא כרונית ורק מתקדמת. היום אנחנו יודעים שזה שקר גס. ברוב המכריע של מקרי סוכרת המבוגרים אפשר לקחת אותה הרבה אחורה ואפילו לרפא אותה לחלוטין, ויותר מכדאי שנעשה את זה.
13:53איך מזהים אוכל תעשייתי
עכשיו, אחד הטיפים הגדולים והמצחיקים ביותר: איך אפשר לזהות אוכל תעשייתי? זה מאוד מאוד קל. יש עליו תווית מרכיבים ענפה. למה זה הסימן? למה זו הנורה האדומה? כי על בננה לא כתוב ״בננה״, נכון? ועל שעועית לא צריך להיות כתוב ״שעועית״. אנחנו יודעים מה זה בננה, אנחנו יודעים מה זה שעועית, אנחנו יודעים מה זה תפוז. אם יש לכם תווית מרכיבים ענפה, ובמיוחד אם יש בה כל מיני מילים שאף פעם לא שמעתם, זה אומר שהדבר הזה התרחק כל כך מצורתו המקורית שכבר צריך לכתוב לכם פסקה כדי שתבינו מה יש בתוך השקית הזאת.
יש לכם בבית בקבוקון עם E447? לא. למה לא? כי זה לא מועיל לכם. ואם זה לא מועיל לכם וזה נמצא באוכל, זה אומר שזה מועיל למישהו אחר, שהוא לא אתם.
עוד דבר מאוד חשוב להבין לגבי מזון תעשייתי, וגם הוא לא כתוב בתווית המרכיבים: זה לא רק מה יש בו, אלא מה עשו לו. אחת הדוגמאות המובהקות היא שמן זית. יכול להיות שיהיה כתוב לכם ״שמן זית מכבישה קרה, כתית מעולה״, שזה מרכיב מדהים, אחד הפלאים הבריאותיים. אבל אם חיממו אותו יותר מדי, הוא הופך לשומן טראנס, שזה רעל. ומה עשו לו, זה לא כתוב לכם על התווית.
15:04תאכלו מה שסבתא אכלה
איך להימנע מכל זה? אפשר לסכם בשלוש מילים: תאכלו מה שסבתא אכלה. ובלי להכיר את סבתא שלכם, ובלי לדעת אם היא הייתה תימנייה שאוכלת ג׳חנון או פולנייה כמו סבתא שלי, ששמה סוכר בכל דבר, זה לא משנה. סבתא שלי והסבתות שלנו לא אכלו את כל הג׳אנק המעובד הזה, כי הוא לא היה. הן אכלו אוכל אמיתי כזה או אחר, וגם את זה כמובן אפשר לשפר. אוכל אמיתי ממרכיבים אמיתיים, ממרכיבים שהגוף שלנו מזהה משחר האבולוציה. ואם תוסיפו לזה כמה שפחות סוכר ופחמימות פשוטות, אתם ממש ממש מסודרים.
15:41הניסוי מ-2017: דיכאון וג׳אנק
והנה הוכחה מרעישה לפתרון הזה, מניסוי קליני הופך עולמות שפורסם בשנת 2017. לקחו קבוצה של אנשים עם דיכאון קליני מאובחן, ולמשך שלושה חודשים בסך הכל ניקו להם את הדיאטה מג׳אנק ומעודף סוכרים. התוצאה הייתה שלמעלה מ-30% מהם כבר לא היו בדיכאון, רק מזה שניקו להם את הדיאטה מג׳אנק. בלי תרופות עם תופעות לוואי שרק גורמות לנו להשמין ולהיות מבואסים לטווח ארוך. רק ניקוי הדיאטה. ובנימה אופטימית זאת, תהיו שמחים ובריאים, ויאללה, ביי.
