במחקר אחד אנשים הורידו ארבע וחצי שנים מהגיל הביולוגי שלהם תוך חודשיים, רק עם הרגלי חיים פשוטים ולא קיצוניים. בסרטון אני מסביר מה זו אפיגנטיקה, למה חיידקי המעיים הם מכונת זמן, ומה שלושת הדברים שכדאי לשים בצלחת כדי שהם יעבדו בשבילכם.
פרקים בסרטון
הטקסט המלא
00:00מכונת הזמן שבמעיים
מה אם הייתי אומר לכם שאתם יכולים למחוק שנים מהגיל הביולוגי שלכם תוך חודשיים בלבד, וכל זה דרך הצלחת שלכם? אני אמוץ זיו-אב, ד״ר לביולוגיה תאית ומולקולרית ומומחה ביישום שלהן בחיי היומיום. אם השורה התחתונה ביותר של תזונה מעניינת אתכם, כלומר האטת הזדקנות ודחייה גורפת של מחלות כרוניות מיותרות, הפוסט הזה הוא בדיוק בשבילכם. היום אני רוצה לספר לכם על מכונת הזמן שנמצאת אצלנו במעיים, ואיך להפעיל אותה כדי להאט את ההזדקנות ואפילו להפחית את הגיל הביולוגי.
אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל אני הולך להראות לכם ממש תכף שמחקרים חשובים ביותר, מכתבי העת המדעיים המובילים ביותר, מראים לנו שזה בדיוק המצב. ואגב, כמו תמיד, אפשר לתקן וגם אפשר לקלקל. אז אני הולך להסביר לכם קודם כל איך זה עובד, ואחר כך אתן לכם שלושה טיפים מעשיים ופשוטים לחיי היומיום: איך לפנק את המעי שלכם ככה שהוא יחזיר לכם אהבה. וכשהמעי שלכם מחזיר לכם אהבה, הדבר הזה פשוט מתבטא בחיים. נקודה.
00:52השתלת צואה לעכברים זקנים
נתחיל באחד המחקרים המדהימים ביותר בתחום הזה בשנים האחרונות. מה שעשו במחקר הזה זה לקחו קבוצה של עכברים זקנים והעבירו לתוך המעי שלהם חיידקי מעיים של עכברים צעירים. כלומר, עשו להם השתלת צואה. לקחו קצת צואה מהעכברים הצעירים, שמכילה את כל המיקרוביום, את כל חיידקי המעיים שלהם ואת כל הטוב החיידקי הזה, והעבירו את כל האוצר הזה לתוך המעיים של עכברים זקנים.
ומה שקרה זה שהעכברים הזקנים האלה פשוט נהיו יותר צעירים מבחינה ביולוגית, מה שנמדד בהרכב התאי ובכל מיני תפקודים מולקולריים. אבל הדבר המדהים יותר זה שהם שיפרו את הביצועים שלהם במבחנים התנהגותיים. כלומר, עכברים זקנים נהיו יותר צעירים מבחינת התפקוד שלהם, וכל זה בגלל שהעבירו להם חיידקי מעיים של עכברים צעירים.
01:47ביצית בת 30, תא בן אפס
אז בואו נדבר רגע. מה זה בכלל אומר, להחזיר את הגיל הביולוגי אחורה? קודם כל, תדעו לכם שכל פעם שתינוק נולד, הטבע בעצם אומר לנו בצורה מאוד ברורה: אני יודע להחזיר גיל ביולוגי אחורה. למה? כי כמו שאתם יודעים, אישה נולדת עם כל הביציות שלה. זה אומר שכאשר אישה בת 30 יולדת תינוק, ביצית בת 30, שזה תא ממש ממש לא צעיר, פגשה תא זרע וקרה שם איזשהו פלא שיצר את הביצית המופרית. וביצית מופרית זה תא בן אפס, התא הכי צעיר שאנחנו מכירים. כלומר, התרחש איזשהו פלא שלקח תא בן 30 והפך אותו לתא בן אפס.
עוד דוגמה מהממת מחיי היומיום, ואז אני אסביר בכלל מה זה הדבר הזה. תארו לעצמכם זחל שנכנס לגולם ויוצא פרפר. אתם מסתכלים על הזחל ועל הפרפר, ואלה שני יצורים שונים לחלוטין. אחד ארוך וזוחל, ולשני יש כנפיים מהממות והוא עף. אבל שני היצורים האלה הגיעו מאותה הגנטיקה בדיוק, נכון? לפרפר הזה היו אבא ואמא, ואותה קומבינציה של גנטיקה, הערבוב של האבא והאמא, יצרה שני יצורים שונים לחלוטין.
איך זה קורה? איך יכול להיות שבכל התאים שלי יש את אותה גנטיקה בדיוק, ויש לי תאים שנראים כמו תאי עין ותאים שנראים כמו תאי שריר? שני תאים שונים לחלוטין מאותה הגנטיקה.
03:18מה זו אפיגנטיקה
ובכן, הסיבה העיקרית נעוצה במה שאנחנו קוראים לו האפיגנטיקה שלנו. צריך להבין שה-DNA שלנו, הגנים, מאוחסנים במולקולות מאוד מאוד ארוכות שקוראים להן כרומוזומים. המידע הגנטי הזה לא סתם מפוזר לנו בתוך התא. כל המולקולות האלה ארוזות בצורה מרחבית, תלת ממדית, מאוד מאוד מדויקת.
ויש עיקרון מאוד גדול שקובע לגבי כל גן אם הוא ארוז בצורה מאוד מאוד דחוסה, ואז הוא בעצם לא נגיש, מה שאנחנו קוראים לו גן סגור ולא פעיל, או שהוא פתוח בצורה הרבה יותר רפויה. ואז כל המכונות שיכולות להיכנס לתוך הגנום שלנו ולקרוא הוראות של גנים יכולות לגשת לגן הזה ולבצע את ההוראות שכתובות בו. כלומר, בכל תא מהתאים שלנו יש סט אחר של גנים פתוחים וסט אחר של גנים סגורים. איזה גנים פתוחים ואיזה סגורים, זה בעצם מה שמגדיר מה התא הזה יעשה: האם הוא יהיה תא של עין, שבו הגנים הפתוחים הם גנים של עין, או תא שריר, שבו הגנים הפתוחים הם גנים של שריר.
וככה אנחנו מבינים איך אותה גנטיקה בדיוק יכולה לתת לנו יצורים שונים לחלוטין. פשוט בכל תא יש סט אחר של גנים פעילים. כל המדע הזה, שמתעסק במבנה המרחבי של הגנים ובבקרה המדהימה שהמבנה הזה נותן על הגנים, נקרא אפיגנטיקה.
04:52הגנטיקה היא לא גזירת גורל
והאפיגנטיקה היא בשורה מאוד מאוד גדולה לחיי היומיום שלנו. את הגנים שלנו, את הרצף שקיבלנו מאבא ואמא, אנחנו עדיין לא ממש יכולים לשנות. עובדים על זה, אבל זה עוד רחוק מאיתנו. לעומת זאת, המבנה האפיגנטי שלנו, כלומר רובד יותר גבוה של הנהלה שקובע איזה מהגנים שלנו יופעל ואיך בדיוק, מקשיב קשב רב לצורה שבה אנחנו חיים, לדברים מאוד פשוטים שאנחנו עושים בחיי היומיום. כלומר, אנחנו יכולים לשלוט בהתנהגות של הגנים שלנו בעזרת הרגלי חיים פשוטים.
וזאת בשורה מאוד מאוד גדולה אם אנחנו הולכים לכיוון של לתקן, כי כאמור, אפשר גם לקלקל. למעשה, כל ההבנה הזאת של הקשר בין חיי היומיום שלנו לאפיגנטיקה שלנו היא אחד הדברים הכי אופטימיים שהמדע מספר לנו בשנים האחרונות. כי גם אם כביכול קיבלנו מההורים שלנו גנים גרועים, ואנחנו רואים כל מיני בעיות גנטיות כאלה ואחרות שרצות במשפחה, אנחנו מבינים היום שהגנטיקה שלנו היא לא גזירת גורל אבסולוטית. יש הרבה מאוד דברים שאנחנו יכולים לעשות בחיי היומיום שישפיעו על הגנטיקה הזאת, אם היא תתבטא או לא.
06:14הכבד שחזר אחורה בזמן
וממש בימים האלה פורסם מחקר מאוד מאוד מעניין של חוקר מאוד מעניין, פרופסור חיים כהן מבר אילן. יש לי פינה חמה מאוד לבר אילן, כי את התואר הראשון, השני והדוקטורט עשיתי שם. המחקר החדש הזה מראה לנו שאפשר לקחת כבד מבוגר, לעשות עליו מניפולציה ולהחזיר אותו למצב צעיר ובריא יותר. מה שהחוקרים עשו זה לקחו גן שקוראים לו SIRT6, גן מאוד מפורסם בהשפעה שלו על המבנה האפיגנטי, והפעילו אותו בכוונה אצל עכברים זקנים שהכבד שלהם כבר הזדקן ונפגע. והם הראו איך הם לוקחים את הכבד, מבחינה תפקודית, אחורה בזמן. הכבד הזקן הזה נהיה פחות דלקתי, והיכולות המטבוליות שלו נהיו יותר צעירות ויותר תקינות.
לדבר הזה יש פוטנציאל אינסופי אם יצליחו להביא את הטכנולוגיה הזאת לבני אדם. הכבד הוא המחשב המטבולי המרכזי של הגוף שלנו, סוג של המוח של המטבוליזם. והמטבוליזם שלנו, שאחת השורות התחתונות שלו היא איך התאים שלנו מייצרים אנרגיית חיים, הוא פחות או יותר אבן הפינה של הגדרת החיים: השימוש באנרגיית חיים. ולכן הפוטנציאל של הצערה מהסוג הזה הוא אדיר.
אז בואו נכניס קצת תרבות. מה שאנחנו מבינים על גנים בשנים האחרונות דומה קצת למה שאנחנו מבינים על אנתוני הופקינס השחקן. הוא יכול להיות חניבל לקטר מ״שתיקת הכבשים״, הרע האולטימטיבי, והוא יכול להיות הרופא טוב הלב מ״איש הפיל״. וזה מכיוון שהוא שחקן, ויש במאי שאומר לו מה לעשות. וזה מה שאנחנו מבינים היום על גנים ועל המבנה האפיגנטי: הגנים שלנו הם שחקנים, והמבנה האפיגנטי הוא סוג של במאי שאומר להם מה לעשות ומתי.
08:04דיאטה מדמה צום: שנתיים וחצי פחות
והנה עוד מחקר מעלף לחלוטין, שהתבצע לא מזמן על בני אדם. לקחו קבוצה של אנשים מבוגרים ונתנו להם לעשות ארבעה סבבים חודשיים של ארבעה או חמישה ימים של דיאטה מדמה צום. אחרי בסך הכל שלושה, ארבעה סבבים כאלה ראו שהרבה מאוד מדדים חשובים בגוף שלהם משתפרים. הסוכר שלהם ירד, ה-A1C ירד, המשקל ירד, הדלקתיות ירדה, ואחד הדברים המדהימים ביותר: ירדו להם שנתיים וחצי מהגיל האפיגנטי, שמחושב לפי שעונים אפיגנטיים. שעונים אפיגנטיים הם תחום מאוד מאוד מרגש היום, שבוחן מקרוב את המבנה האפיגנטי ועושה את המתאם בין הגיל הביולוגי שלנו לבין המבנה הזה.
08:50למה תאים מזדקנים
ועכשיו, כשאתם מבינים על קצה המזלג מה זו אפיגנטיקה, אחת התיאוריות המרתקות שבאות היום להסביר את תופעת ההזדקנות מתמקדת במבנה האפיגנטי. אנחנו מבינים היום שהמבנה האפיגנטי מגדיר לכל תא מה התפקיד שלו, ויש לנו בגוף תאים מאוד מאוד שונים. התיאוריה הזאת אומרת שככל שאנחנו מזדקנים, המבנה מתרופף, ואז התאים שלנו מתחילים לעשות את התפקודים הספציפיים שלהם בצורה פחות ספציפית. למשל נוירון, תא מוח, מתחיל קצת לזייף בתפקודים שלו כתא מוח, כי פתאום נפתחים לו בטעות כל מיני תפקודים של תא כבד או של תא שריר. אתם מבינים לאן זה מוביל?
09:35המיקרוביום כסימן היכר להזדקנות
אז איך כל הדבר הזה קשור למעי? ובכן, מי שעוקב אחריי יודע שאחד הדברים הכי מרגשים מבחינתי בשנים האחרונות הוא הגילוי של התפקיד האינסופי של חיידקי המעיים בבריאות האדם. זה מאוד מאוד פרקטי, כי זה מסביר לנו מה לאכול ומה לא לאכול. בקיצור נמרץ: מה שעושה טוב למיקרוביום שלנו עושה טוב לנו, ולהפך. המיקרוביום שלנו תמיד ליווה אותנו, משחר האבולוציה. זה נקרא co-evolution: התפתחנו ביחד. לא הייתה אף פעם תופעה כזאת, אדם ללא חיידק.
סתם אנקדוטה. תדעו לכם שאם אתם לוקחים באופן רנדומלי בן אדם, מכניסים אותו לבלנדר, מערבלים אותו ואז סופרים גנים, 99% מהגנים שתמצאו שם הם גנים חיידקיים. מהבחינה הזאת, בן אדם הוא בעצם זיהום קל על מושבה חיידקית, ולא להפך.
בקיצור, בכל יום שעובר אנחנו רק קולטים יותר ויותר איך כל תפקוד בגוף שלנו, בגוף ובנפש, קשור בצורה מאוד מאוד הדוקה לבריאות של המיקרוביום שלנו. ובגלל זה בדיוק, ממש לאחרונה, המצב של המיקרוביום נכנס לרשימה המאוד יוקרתית של ה-Hallmarks of Aging, כלומר תהליכי המפתח שמאפיינים ומניעים את תהליך ההזדקנות. זה דבר מאוד מאוד אופטימי מבחינתי, כי אנחנו מבינים היום, ואני חוזר עכשיו למאמר הראשון על השתלת הצואה בעכברים, שמניפולציות על המיקרוביום שלנו יכולות לעשות אותנו הרבה יותר בריאים ויותר צעירים. וגם להפך.
11:19בוטיראט והמבנה האפיגנטי
ופה המקום לשאול את השאלה המרכזית של הפוסט הזה: איך חיידקי המעיים משפיעים על הגיל האפיגנטי שלנו, ומה אנחנו יכולים לעשות בחיי היומיום כדי לשפר את חיידקי המעיים שלנו, שיעשו בשבילנו את העבודה המדהימה הזאת? אחד הדברים הגדולים ביותר שחיידקי המעיים עושים בשבילנו הוא לייצר לנו משפחות שלמות של חומרים מאוד ייחודיים, שרק הם יכולים לייצר. אחת המשפחות המפורסמות בהקשר הזה נקראת short chain fatty acids. זו משפחה של חומרים שחיידקי המעיים מייצרים לנו כאשר אנחנו אוכלים פירות וירקות, והחיידקים מתסיסים סיבים מן הצומח, מולקולות שיש רק בעולם הצומח.
אז הנה מאמר סקירה נרחב ביותר, שסקר מידע מ-35 מחקרים שונים ומגיע למסקנה חד משמעית: אנחנו יכולים בעזרת תזונה לשפר את המיקרוביום שלנו, ככה שהוא יפריש לנו יותר short chain fatty acids. והחומצות האלה, ובמיוחד כוכבת אחת מסוימת שנקראת בוטיראט, משפיעות ישירות על המבנה האפיגנטי שלנו, ככה שהמטבוליזם שלנו משתפר. כלומר, אנחנו משתפרים ביכולת שלנו להפיק אנרגיית חיים. הדבר הזה כל כך בסיסי לבריאות שלנו שקל להבין למה הוא מתרגם ישירות לדחיית תחלואה, להארכת חיים ולשיפור מצב הרוח.
12:46חודשיים, ארבע וחצי שנים פחות
והנה עוד מחקר ממש מרתק, שפורסם ממש לאחרונה ב-Aging Cell, אחד מכתבי העת החשובים בתחום, ומראה על בני אדם שחודש אחד בלבד של תזונה בריאה ומלאה, בלי ג׳אנק ובלי עודף סוכר, מוריד לאנשים באופן משמעותי את הגיל הביולוגי המחושב שלהם.
ועוד מחקר ממש ממש חשוב, שאני קורא לו ״ניצחון ההיפים״. לקחו אנשים, ולמשך חודשיים בלבד נתנו להם לאכול טוב, אוכל בריא ולא קיצוני בכלל, לעשות ספורט, לישון טוב, לעשות מדיטציה. כלומר דברים פשוטים שאנשי האלטרנטיבה חופרים לנו עליהם כבר מזמן. והמחקר הזה ראה שתוך חודשיים בלבד ירדו לאנשים האלה ארבע וחצי שנים מהגיל המחושב שלהם לפי שעון אפיגנטי. חודשיים בלבד של הרגלי חיים פשוטים, בריאים ולא קיצוניים. חשוב לי מאוד: לא קיצוניים.
13:57הרגל ראשון: פירות וירקות
ועכשיו לפרקטיקה. שלושה עקרונות נורא חשובים: מה אנחנו יכולים לעשות, או לא לעשות, בחיי היומיום שלנו כדי לפנק את המיקרוביום שלנו, ככה שהוא יפנק אותנו בחזרה. הדבר הראשון, והמאוד מאוד חשוב, הוא להאכיל את המיקרוביום שלנו בדברים שיעשו סלקציה לזני חיידקים מועילים. אני מדבר באופן ספציפי על חיידקים שמייצרים לנו את אותה משפחת חומרים חשובה, short chain fatty acids.
והדבר הפשוט ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי לגרום לחיידקים שלנו לייצר את החומרים החשובים האלה הוא להאכיל אותם בפירות וירקות שמכילים סיבים מהצומח. יש מחקרים מכאן ועד הודעה חדשה על ההשפעה של הדבר הזה גם על הגוף וגם על הנפש, אבל אני אתן לכם ישר את השורה התחתונה. הנה המחקר הזה, שמראה קורלציה ברורה וישירה בין צריכה של פירות וירקות לבין ירידה במוות מכל סיבה, ובמיוחד מהקילר המרכזי, התקפי לב.
14:55הרגל שני: כבושים ביתיים
הדבר הבא והמועיל ביותר שאנחנו יכולים לעשות בחיי היומיום שלנו הוא לצרוך באופן יומיומי מאכלים כבושים ביתיים. כבושים במלח, כי רק הכבישה במלח משמרת את המיקרוביום. וביתיים ולא תעשייתיים, כי מוצרים תעשייתיים עוברים כל מיני פסטורים וסטריליזציות שהורגים את החיידקים.
והנה מחקר מאוד מאוד מדובר, מקבוצה חשובה בתחום המיקרוביום באוניברסיטת סטנפורד, שהראה על בני אדם שארבעה חודשים של צריכת מאכלים כבושים ביתיים מגוונים משפרים הרבה מאוד מדדים של מערכת החיסון ומורידים את הדלקתיות הכללית. והורדת דלקתיות עודפת, כלומר פעילות יתר לא רצויה של מערכת החיסון שלנו, היא גם אחת ממטרות העל של בריאות האדם.
15:47הרגל שלישי: אוכל אמיתי בבית
והדבר השלישי, הגדול, הכל כך כל כך חשוב, שאנחנו יכולים לעשות גם למיקרוביום שלנו וגם לכל פינה אחרת בגוף ובנפש שלנו, הוא לאכול בבית אוכל אמיתי ולהימנע ככל האפשר מג׳אנקים תעשייתיים מעובדים, שאתם קונים בשקיות ובקופסאות עם ברקוד. הקדשתי לאחרונה פוסט שלם לנזקים האינסופיים של אוכל מעובד, אבל הנה, למשל, המחקר הזה מראה שגם באופן ספציפי זה דופק לנו את המיקרוביום.
לסיכום, הקשר הזה בין התזונה שלנו למיקרוביום שלנו, ואז ההשפעה של המיקרוביום על הגיל הביולוגי שלנו, הוא אחד הקשרים המרתקים, החדשניים והחשובים ביותר. הוא מקשר בין האוכל שלנו, מה שאנחנו עושים בחיי היומיום, לבין איך שנזדקן בעתיד ואיך אנחנו מרגישים בהווה. אז אני רוצה קודם כל להודות מקרב לב לשותפינו האבולוציוניים ההיסטוריים, חיידקי המעיים שלנו. ובנימה אופטימית זאת, תהיו בריאים ושמחים, ויאללה ביי.
