שמן סויה, קנולה וחמניות: מה הם עושים לכבד ולמוח

לאורך האבולוציה היחס בדיאטה בין אומגה 3 לאומגה 6 היה בערך אחד לאחד, ובדיאטה המודרנית הוא 20 לאחד. בסרטון אני מסביר איך עודף החומצה הלינולאית מהשמנים הצהובים פוגע בכבד, במוח, בלב ובמעי, ומה לשים במקומם במטבח.

הטקסט המלא

00:00השמנים הצהובים שבמטבח

יש משהו אחד במטבח שלכם שאולי אתם חושבים שהוא בסדר, אולי אפילו בריא, אבל למעשה הוא פצצת זמן דלקתית שהורסת את הכבד שלכם, את המוח שלכם ואת מצב הרוח שלכם. כל השמנים הצהובים האלה, כמו שמן סויה, חמניות וקנולה, מציפים את הכבד שלכם ואת המוח שלכם, מתחמצנים ומתקלקלים שם ויוצרים תגובת שרשרת דלקתית שפוגעת לכם קשות בכבד, במוח ובמצב הרוח.

אני אמוץ זיו-אב, דוקטור לביולוגיה תאית ומולקולרית וליישום שלהן בחיי היומיום. ואם יש לכם איזשהו עניין בריפוי כבד שומני או בשיפור מצב הרוח שלכם, הפוסט הזה ממש מיועד בשבילכם.

00:34הכבד, המחשב האנרגטי של הגוף

אחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות של העולם המודרני היא כבד שומני. זה אולי נשמע לכם משהו פעוט. בסך הכל כבד שומני, בעיה בכבד, בעוד ששאר הגוף בסדר. אבל זה ממש לא. כי הכבד שלנו הוא מחשב מרכזי שמנהל את הבקרה האנרגטית בכל תאי הגוף שלנו.

ולמעשה הבקרה האנרגטית, כלומר השימוש באנרגיית חיים, היא לב ההגדרה של חיים. זה מה שמבדיל אותנו מדומם מבחינה ביולוגית: השימוש באנרגיית חיים. והכבד מנהל ביד רמה את ההנהלה האנרגטית בכל תא מתאי הגוף שלנו. כשהכבד שלנו נהיה שומני והתפקוד שלו נפגע, יש לנו בעיות רציניות בכל הגוף, כולל במוח ובמצב הרוח.

והחדשות הטובות הן שכבד שומני הוא דבר שלגמרי לגמרי אפשר לתקן. ולכן אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לאחד הדברים שפוגעים לנו בכבד, וזה שימוש עודף בכל השמנים הצהובים האלה. אני אתן לכם כמה הדגמות לכמה הדבר הזה חמור, נסביר למה זה עובד ככה, וכמובן מה הפתרון.

01:37כבד שומני ותנגודת לאינסולין

קודם כל, קחו דוגמה מאוד מרכזית לבעיה מאוד מאוד חשובה שמתרחשת בכל הגוף שלנו כשהכבד שלנו נפגע. ובכן, אחד ההורמונים החשובים ביותר בהנהלה של המטבוליזם שלנו, באנרגטיקה של כל תאי הגוף שלנו, הוא האינסולין. ומכיוון שהכבד שלנו הוא איבר מאוד מאוד חשוב בהנהלה האנרגטית של הגוף, הוא למעשה אחד היעדים המרכזיים של ההורמון אינסולין.

אבל כשהכבד שלנו נהיה שומני, הוא מתחיל לפתח תנגודת לאינסולין. כלומר, הוא לא מגיב טוב לסיגנל של האינסולין. עכשיו, הגוף שלנו הוא לא פראייר. כשהכבד לא מגיב לאינסולין, הלבלב, שהוא היצרן של האינסולין, מתחיל להפריש יותר ויותר אינסולין לזרם הדם כדי להכריח את הכבד להקשיב לו, כי זה חיוני מאוד שהכבד יקשיב לאינסולין.

ולכן, כשהכבד שלנו נהיה שומני, הלבלב מפריש רמות הולכות וגבוהות של אינסולין, ואז כל הגוף שלנו סובל מרמת אינסולין גבוהה מדי, מה שנקרא היפראינסולינמיה. ורמה גבוהה מדי כרונית של אינסולין קשורה לכמעט כל מחלה כרונית גדולה בעידן המודרני, כולל מחלות לב, סרטן, סוכרת, דיכאון, חרדות. You name it, היפראינסולינמיה. בקיצור, כבד שומני ובעיות כבד רחוקים מאוד מלהיות בעיות מקומיות של הכבד. אלה בעיות מאוד מרכזיות של כל החיים שלנו.

03:00חומצה לינולאית, אומגה 3 ואומגה 6

אז מה הקשר בין כל בעיות הכבד האלה לשמנים הלא בריאים, הצהובים, שאנחנו מוצאים בסופר? הקשר המרכזי הוא שכל השמנים הצהובים האלה עשירים במיוחד בחומצת שומן שנקראת חומצה לינולאית. עכשיו, המבנה של החומצה הלינולאית לא כל כך יציב. היא מתחמצנת בקלות ומתקלקלת ויוצרת תוצרי לוואי רעילים ביותר, שמצטברים לנו גם בכבד וגם במוח ופוגעים בשני האיברים הכל כך כל כך חשובים האלה.

החומצה הלינולאית היא חומצה מסוג אומגה 6. וכדי שלא נדבר באוויר: כל ההבדל בין אומגה 3 לאומגה 6 הוא בסך הכל המיקום של הקשר הכפול הראשון בשרשרת השומנית. זו בעצם הגדרה ביוכימית שלא כל כך עקרונית לנו היום כדי להבין את הסיפור, אבל פעם אחת ולתמיד בואו נבין מה ההבדל בין אומגה 3 לאומגה 6, כי התפקידים שלהן בסיפור הזה ממש הפוכים.

עוד נקודה שמאוד מאוד חשוב להבין היא שגם חומצות האומגה 6 הן חומצות שומן חיוניות לחלוטין לחיים שלנו. אומגה 6 היא לא האויב. המינון העודף שלה הוא האויב. ומסתבר שבמהלך כל האבולוציה היחס בדיאטה שלנו בין אומגה 3 לאומגה 6 היה בערך אחד לאחד. ובדיאטה המודרנית, שעשירה כל כך בכל השמנים הצהובים האלה, היחס הוא 20 לאחד לכיוון האומגה 6. כלומר, הקפצנו פי 20 ביחס את הצריכה של אומגה 6. הגוף שלנו לא רגיל לדבר הזה, ויש לזה נזק.

04:28מה רואים בכבד, בעכברים ובתינוקות

אנחנו יודעים כבר הרבה שנים שאצל אנשים עם דלקת כבד שומנית שלא על רקע אלכוהולי יש בזרם הדם הרבה יותר חומצות שומן מסוג אומגה 6, ויותר מתוצרי הפירוק הרעילים שלהן. ויש אפילו מתאם ברור: ככל שמחלת הכבד חמורה יותר, כך אנחנו מוצאים בזרם הדם יותר מתוצרי הפירוק הרעילים של החומצה הלינולאית. במחקר הזה, למשל, הראו שאצל אנשים עם כבד שומני מתקדם יש הצטברות ספציפית של חומצה לינולאית ושל התוצרים הרעילים שלה בתוך השומן שבכבד. והדבר הזה כמובן מגביר את הדלקתיות ומחמיר את הבעיה.

המחקר הזה, שנעשה על עכברים, ירד ממש לשורש הבעיה. הוא הראה שכשמאכילים את העכברים ביותר חומצה לינולאית, תוצרי הפירוק הרעילים האלה מצטברים בתוך הכבד ומרעילים את המיטוכונדריות, כלומר את האברונים שעומדים בלב המטבוליזם שלנו ומייצרים בתאים שלנו את אנרגיית החיים. הפגיעה במיטוכונדריות כל כך חריפה שהיא מפעילה בתאי הכבד את מנגנון ההתאבדות העצמית, האפופטוזיס. למעשה, תאי כבד מתחילים למות בגלל צריכה עודפת של חומצה לינולאית, של השמנים הצהובים.

אחד המחקרים המטורפים ביותר בתחום הזה, לדעתי, הוא המחקר הזה, שראה שכשאמא צורכת יותר מדי מהשמנים האלה, הנזק לא מסתיים אצלה. הוא עובר גם לתינוק. מה שהמחקר המטורף הזה הראה הוא שאצל נשים שבקולוסטרום שלהן, כלומר בחלב הראשוני שהן מניקות בו את התינוקות, יש רמה גבוהה יותר של חומצה לינולאית, ההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית של הילדים נמוכה יותר כשהם בני שנתיים, שלוש.

והמחקר הזה ראה שצריכה מוגברת של חומצה לינולאית בדיאטה מקושרת ליותר דיכאון בבני אדם. בכלל, הקשר בין הדיאטה שלנו לבריאות המוח שלנו ולמצב הנפשי שלנו הוא מבחינתי אחת הבשורות החשובות ביותר שהמדע נתן לאנושות בשנים האחרונות. נולד היום תחום מחקר חדש שלם שקוראים לו פסיכיאטריה תזונתית, כלומר איך הדיאטה שלנו קשורה למצב הנפשי שלנו.

06:38הלב, ה-LDL והמעי הדולף

עוד קשר מאוד חשוב בין החומצה הלינולאית לבריאות שלנו הוא הקשר למחלות לב, שהן כידוע הקילר מספר אחד של תרבות המערב. ובכן, מסתבר שעודף החומצה הלינולאית נכנס לתוך חלקיקי ה-LDL, כלומר חלקיקי הכולסטרול שמסתובבים בזרם הדם שלנו. גם בתוך חלקיקי הכולסטרול החומצה הלינולאית מתחמצנת, ואז מערכת החיסון שלנו מזהה את החומצה הלינולאית המחומצנת כרעל שצריך להיפטר ממנו. באים תאי מערכת החיסון כדי להיפטר ממנה ומתחילים את התגובה הדלקתית, שהיא למעשה לב הבעיה שחוסמת לנו את כלי הדם וגורמת להתקפי לב.

ואם כל זה לא מספיק לכם, המחקר הזה ראה בעכברים שעודף של חומצה לינולאית מסוג אומגה 6 גורם למעי שלהם להיות דליף יותר. ואז כל מיני דברים שלא היו אמורים לדלוף מהמעי דולפים ממנו לזרם הדם, והדבר הזה גורם לדלקתיות מערכתית. וזה בניגוד למה שעושות חומצות האומגה 3, שמשפרות לנו את התקינות של דופן המעי ומורידות לנו את הדלקתיות בכל הגוף.

07:44מה עושים: שמן זית ואוכל ביתי

אז מה המסקנה המעשית? כי אתם יודעים שאני אף פעם לא מספר סתם סיפורים כדי להעשיר את הידע. אני מחפש מה אנחנו יכולים לעשות בחיים שלנו עם הידע הזה. אז אני מקווה ששכנעתי אתכם שעודף של השמנים הצהובים האלה, שמן סויה, קנולה, חמניות, ממש לא בריא, ולגמרי לגמרי עדיף להימנע ממנו.

אבל אנחנו במזרח התיכון, ואחד הדברים האחרונים שאנחנו יכולים להגיד שהם חיוביים לגבי המזרח התיכון הוא שיש לנו הרבה מאוד שמן זית. ושמן זית הוא ממש פלא בריאותי. הנה, למשל, מחקר סקירה שהראה ששמן זית אשכרה משפר ביצועים קוגניטיביים אצל אנשים עם דמנציה התחלתית.

אז תשתמשו כמה שפחות בשמני המפעל הצהובים האלה, וכמה שיותר בשמן זית. כמובן, כמה שפחות לטגן, כי טיגון הורס גם את שמן הזית, ובאופן כללי טיגון הוא לא צורת בישול שעושה לנו טוב, מכל מיני סיבות. ועוד מסקנה מאוד מאוד חשובה, כמו תמיד: תאכלו בבית אוכל איכותי שאתם מכינים, כי אוכל תעשייתי פשוט מפוצץ בכל השמנים הלא בריאים האלה, שגם עברו כל מיני תהליכים כימיים ותהליכי חימום, שכמובן לא מוסיפים להם בריאות.