פודקאסט

מיקרוביום, צום וכבישת ירקות: בריאות שעובדת ביום יום

18 באוגוסט 2024
·
68 דק׳
·
פודקאסט גבולות הגיון עם עידן שלי
פודקאסט גבולות הגיון עם עידן שלי: פרק עם ד״ר אמוץ זיו-אב

פודקאסט גבולות הגיון עם עידן שלי

מיקרוביום, צום וכבישת ירקות: בריאות שעובדת ביום יום

על הפרק

פרק 60 של ״גבולות הגיון״ עם עידן שלי. דיברנו על מה זה בכלל מיקרוביום, איך שומרים עליו, ולמה המעי נקרא ״מוח שני״.

משם עברנו לצום ולמה שהוא עושה לבריאות, לכבישת ירקות בבית כהרגל שקשור לאריכות ימים, ולשאלה המעשית: איך מאמצים הרגלים בריאים כך שהם באמת נשארים.

נושאים בפרק

  • מה זה מיקרוביום ואיך שומרים עליו
  • המעי בתור ״מוח שני״
  • מה צום עושה לבריאות
  • כבישת ירקות ואריכות ימים
  • איך מאמצים הרגלים בריאים בפועל

ראשי פרקים

0:00 האדם כמערכת אקולוגית

הפרק נפתח בתקציר שלי: כשאנחנו פוגעים במיקרוביום המעי נהיה דליף, מערכת החיסון נדלקת במשך שנים, ועוצמת הדיכאון קשורה לעוצמת הדלקתיות. עידן שלי מארח אותי ושואל על הטענה שהמוח השני נמצא בבטן. אני מסביר שאדם הוא מערכת אקולוגית ולא יצור בודד. בספירת תאים יש יתרון קל של בערך 60 ל-40 לתאי חיידק, ובספירת גנים 99 אחוז מהגנים בגוף הם גנים חיידקיים. מה שנשמע רוחני לפני 40 שנה נמדד היום, והכל משפיע על הכל.

5:20 המוח השני, נוירוטרנסמיטורים ומגוון צמחי

עידן שואל מי מקבל את ההחלטות, הבטן או המוח. אני מספר שחוקרים מכנים את המיקרוביום האונה השלישית של המוח. חיידקי המעי מייצרים נוירוטרנסמיטורים, המולקולות שדרכן הנוירונים מדברים, ושינוי תזונה משנה את הרכב החיידקים. ככל שהאוכל הצמחי מגוון יותר, המיקרוביום מגוון יותר, ויש מחקר שקושר מיקרוביום מגוון לביצועים קוגניטיביים טובים יותר. אני ממליץ בשוק לשאול על עלה שלא מכירים, ובבית למצוא לו מתכון ולתדלק את המיקרוביום בסיב חדש.

9:37 איליה מצ'ניקוב ומאכלים מותססים

עידן מספר שראה מתכונים להחמצת ירקות, ואני מוסיף שזה רעיון עתיק ומוכח. לפני יותר ממאה שנה איליה מצ'ניקוב, זוכה פרס נובל ואחד מאבות האימונולוגיה, בדק קהילות במזרח אירופה עם הרבה בני 100 בריאים וצלולים. הדבר היחיד שמצא משותף להם היה אכילת מאכלים מותססים כל יום, כמו כבושים ויוגורט. עידן שואל מה משך אותי לתחום, ואני עונה שהוא משנה את ההגדרה של מה זה אדם, ושהמיקרוביום מגיב מהר. מספיק להוסיף קערת סלט ירוק מגוון כדי לשפר אותו.

15:36 רוחניות בביולוגיה וצום בזמן מחלה

עידן שואל איך אני רואה את הצד הרוחני אחרי שנים של מחקר. אני עונה שככל שאני מתעמק בביולוגיה היא נראית לי רוחנית יותר: רואים איך האוכל קשור לבריאות הגוף והנפש, ואיך כל אדם קשור לדורות הקודמים, כי תינוק מקבל מיקרוביום מאמא שקיבלה מאמא שלה. המוח הוא איבר בגוף ולכן התזונה משפיעה עליו, ובכל המסורות צדיקים צמים כדי להעלות את מצבם הרוחני. עידן מספר שהיום כשהוא חולה הוא צם והמחלה עוברת מהר יותר, ושצום לסירוגין שינה לו את החיים.

20:02 אבולוציה, שפע והורמזיס

אני מסביר שאבולוציה היא התאמה לסביבה, ושמעולם לא חיינו בשפע קלורי אינסופי. מקרר שממנו אפשר לשלוף קילו גלידה בלי להשקיע אנרגיה הוא חידוש היסטרי, והגוף מצפה להיות רעב מדי פעם. מכאן המושג הורמזיס: סטרסים קטנים במינון נכון, כמו צום, פעילות גופנית, חום, סאונה וטבילות קור, הם מהדברים הבריאים ביותר כי הם מחזירים אותנו למה שהגוף הותאם אליו. עידן שואל איך נלחמים במנגנוני הנוחות, ואני עונה שהגוף מחפש כל הזמן את הדרך היעילה והנוחה, והעולם שבנינו שינה את המשחק.

23:57 מערכת החיסון והדלקתיות

עידן שואל למה מערכת העיכול צריכה מוח משלה. אני עונה שאני לא אומר שיש לה מוח משלה: זה רצף של מערכות שעובדות יחד ויוצרות את המיינד. חיידקי המעי מייצרים נוירוטרנסמיטורים, ולכן שינוי תזונה משנה את הדיבור בין הנוירונים. סיבים מהצומח קשורים לפחות דיכאון ולביצועים קוגניטיביים טובים יותר. מערכת החיסון היא מערכת ההפעלה של הגוף, ודלקת יתר היא האש הסודית של מחלות כרוניות כמו מחלות לב, סכרת, פרקינסון, אלצהיימר ודיכאון.

29:01 הג'ונגל במעי ומחסום האפיתל

אני מתאר את המעי כג'ונגל עם אלפי סוגי יצורים. אם תוכנו נשפך לחלל הבטן, למשל בפיצוץ התוספתן, נוצר הלם דלקתי שיכול להרוג תוך שעות. מה שמונע את זה הוא שכבת אפיתל בעובי תא אחד עם ריר, שמחליטה בכל רגע על מיליארדי מולקולות אם הן עוברות לדם. חיידקי המעי שותפים בשמירה הזאת: מסיבים תזונתיים הם מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת שמאכילות את האפיתל. כשאנחנו אוכלים דברים לא מומלצים, המחסום נפגע, חומרים דולפים לדם ומערכת החיסון נדלקת.

33:45 מוח דליף ומחקרי רמיסיה

כשמחסום המעי נפגע נפגע גם מחסום הדם-מוח, שמצפה את כלי הדם במוח ונותן להיכנס רק למה שצריך. מעי דליף גורר מוח דליף, ודלקת במוח היא נושא מרכזי בכל מה שקשור למצב הנפשי. אני מספר על מחקר שלקח חולים פסיכיאטריים קשים, עמידים לטיפול במשך 10 עד 30 שנה, והעביר אותם לדיאטה קטוגנית: אצל בערך 30 עד 40 אחוז הסימפטומים נעצרו. במחקר אחר, עם דיאטה דומה לים תיכונית בלי ג'אנק, סוכר וקמח לבן, יותר מ-30 אחוז נכנסו לרמיסיה.

37:38 דיאטה ים תיכונית ומה שטוב למיקרוביום

עידן מתאר שאכל אתמול המבורגר שניצל עם צ'יפס ושואל איך מיישמים בלי להיות קיצוניים. אני עונה שלא צריך להיות קיצוני, ושאפשר לשאול מה המיקרוביום אוהב: אוכל ביתי, מגוון פירות וירקות, דגים ובשר במידה. אותם עקרונות חוזרים אצל זקנים שחוצים את גיל 100 בכל העולם. התזונה המערבית סובלת מרעילות ומעודף, וקמח לבן הוא חידוש בן כמאה שנה. שמן זית בריא לגוף, למוח ולמיקרוביום, והמחקר שהזכרתי הראה שהורדת ג'אנק בלבד עצרה סימפטומים פסיכיאטריים קשים.

43:49 מכור לסוכר ושבירת מעגל הרעב

עידן שואל מה עושים עם לחם ופחמימות שנמצאים בכל מקום. אני מספר שבעבר הייתי מכור לסוכר, עם האצבע בצנצנת נוטלה עשר פעמים ביום. אחרי חמישה ימים של דיאטה שמדמה צום התשוקה למתוק ירדה, והיום אני שותה קפה בלי סוכר וגלידה היא בחירה ולא כפייה. אני מסביר שפיק סוכר מביא פיק אינסולין, ואחריו ירידה מתחת לרמה ההתחלתית ששולחת למוח אות רעב, ושסוכר משנה גם את הורמוני הרעב והשובע. עידן מספר שבתקופת הפלאו תפוח היה הדבר הכי מתוק שאכל.

52:58 צום, אריכות ימים ומיטוכונדריות

עידן שואל אם צום הוא התרופה הכי יעילה. אני עונה שזה עניין של מינון ושצריך להתאים אותו לכל אדם. הגבלה קלורית וצומות מאריכים חיים בכל צורת חיים שנבדקה, מחיידקים ועד עכברים. אריכות ימים פירושה בריאות טוטלית, כלומר דחייה של כל הסיבות למות, ואצל בני 100 מחלות הזקנה נדחות ב-20 עד 30 שנה. בצום המיטוכונדריות, תחנות הכוח של התא, עוברות מיון: התא מפרק את הוותיקות ובונה חדשות, ולכן אחרי יום או יומיים אנשים מקבלים בוסט של אנרגיה בגוף ובמוח.

1:03:35 כלים ליישום: בית, תנועה וצום לילה

עידן מבקש סיכום של כלים. הראשון הוא לאכול אוכל ביתי, ואפשר להשתולל בו קולינרית. השני הוא תנועה: מחקר ראה ש-7,000 צעדים ביום, בערך חמישה קילומטר של הליכה, עושים הבדל גדול, והליכת בוקר של חצי שעה משנה בין כלום לקצת. השלישי הוא להאריך את צום הלילה ל-12 שעות, למשל לא לאכול לפני תשע בבוקר, ולהוסיף בהדרגה חצי שעה בכל פעם. אני מוסיף זמן עם חברים וצחוק, כמו סטנד-אפ, ועידן מסכם שכדאי להתחיל בצעדים קטנים.

ד״ר אמוץ זיו-אב
על הכותב

ביולוג, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד, ומתמחה בביולוגיה תאית ומולקולרית. מרצה ומפתח קורסים דיגיטליים בביולוגיה של אריכות החיים.

שתפו

עוד מהמעבדה

ידיעה מדעית אחת בשבוע

מדי שבוע אני שולח לכם את החידוש שהכי הרשים אותי מהמחקר העדכני, וטיפים פשוטים שאפשר ליישם כבר מחר בבוקר. בלי ספאם והסרה בלחיצה אחת. אני מבטיח.