יש כמה הבדלים מהותיים בין סוכר שמגיע מאכילת פירות לבין סוכר מזוקק שמגיע ממאכלים ומשקאות מעובדים. אז מה ההבדל בין כפית סוכר, לבין שזיף שמכיל כמות התואמת לכפית סוכר ?
קודם כל פירות מכילים הרבה יותר מאשר הסוכר. יש בהם מבחר גדול של ויטמינים ומינרלים מועילים, כאשר חלקם, כמו ויטמין סי למשל, מאזנים באופן ספציפי את הנזק של עודף סוכר.
ככה בגוף שלנו התרגל, מבחינה הסטורית לקבל את מנות הסוכר שלו, כאשר הן באות יחד עם החומרים האלה. סוכר נקי, שהופשט מכל התועלות האלה זה חידוש רציני…
נקודה חשובה נוספת היא מהירות הספיגה לדם.
קחו כפית סוכר ושימו אותה בכוס מים…המים נהיים מתוקים מיד.
קחו שזיף ושימו אותו בכוס מים…הם לא יהיו מתוקים גם מחר.
למה? כי השחרור של הסוכר מתוך השזיף הוא איטי בהרבה. הסוכר ״מסובך״ שם בתוך המבנה הצמחי ולא משתחרר במהירות כמו סוכר נקי.
נקודה נוספת היא שהסיבים, שמגיעים עם החומר הצמחי, יוצרים שכבה במעי שמאטה עוד את ספיגת הסוכר לדם. התוצאה היא שהפיק של הסוכר בדם נמוך בהרבה, ולכן גם הפיק של האינסולין נמוך בהרבה. תגובה מטבולית שונה לחלוטין ! פיקים גבוהים ותדירים של סוכר ואינסולין בדם הם רעה חולה שמקושרת היטב להשמנת יתר, סכרת, אלצהיימר, דיכאון…. ועוד צרות גדולות מפורסמות.
הנה סרטון שמסביר על פיקים של סוכר, משמעותם, ואיך להימנע מהם.
עוד עניין הוא שהסיבים, שמגיעים עם הפרי, גורמים לתחושת מלאות, וכך תמיד היה: אוכל אמיתי ממלא אותנו.
זה ממש חידוש היסטרי שאפשר לסיים ארוחה מלאה, ועדיין לצרוך כמות גדולה מאוד של קלוריות, בצורת פחית קולה למשל. הסיבה שאפשר לעשות את זה היא שבקולה, למשל, אין שום דבר שגורם למלאות. תנסו לצרוך 150 קלוריות של אוכל אמיתי, לבחירתכם, מיד שאתם מסיימים ארוחה גדולה ומלאה, ותראו שמאוד מאוד קשה לעשות את זה. באוכל מעובד מודרני אין את מעצורי השובע, שהיו מאז ומעולם באוכל. אין בו, בהרבה מקרים, את החומרים שאמורים לעורר בנו את השובע ולעצור את האכילה שלנו שצריך.
בקיצור, הבדל עצום
