אני מאוד מאוד אוהב לשחק טניס שולחן, פינג פונג בשפת העם.
מבחינתי זה הששבש של משחקי הכדור.
יש בו הכל: כיף, תחרות, מהירות, מיומנות, לא חייבים לטרוח יותר מדי, מתאים גם לחורף וגם לקיץ, בחוץ או בפנים…
וכל פעם שאני יוצא ממשחק ארוך ואיכותי, נגיד אימון בבית הספר לטניס שולחן בכרמיאל, שזה מקום נפלא במיוחד, אני מרגיש שזה משנה לי את המוח. כלומר המוח נהיה חד יותר. משומן ותגובתי יותר. תכלס זה ממש הגיוני כי במשך שעה וחצי המוח נמצא במצב של חתול שדרוך לחלוטין מחוץ למחילה של עכבר, ומוכן כולו לזנק עליו תוך חלקיק שניה, אם הוא יצא.
כוננות שיא (לא כמו ב 7.10…)
מסתבר שגם המדע מראה את זה בצורה יפה מאוד: למשל, מסתבר שאצל שחקני פינג פונג, יש חיבוריות טובה יותר בין אזורים במוח שאחראים על ראיה ועל תנועה, וזה כמובן מאוד הגיוני, כי מדובר על קואורדינציה דינמית מאוד, ומהירה מאוד.
אבל מה תעשו עם חיבוריות טובה יותר במוח ? עם זה לא הולכים למכולת, אבל עם שיפור בביצועים הקוגניטיביים, הולכים גם הולכים, ומסתבר שגם זה קורה שמשחקים פינג פונג.
לחולי פרקינסון זה משפר את המוטוריקה והפעילויות היומיומיות !
גם נגד דמנציה זה ממש טוב, בין השאר בגלל שיפור זרימת הדם במוח, אבל ממש לא רק.
ובכלל, מסתבר שהמשחק הזה עושה ממש טוב גם חברתית וגם ונפשית, ולכן זה לא לגמרי מפתיע, שבאופן מפתיע זה אחד המשחקים הכי פופולריים בעולם כיום, עם מעל 300 מליון שחקנים פעילים, לא כולל אותי…
אחד האפקטים המעניינים הוא שהמשחק הזה כנראה מפחית את הסיכוי של מבוגרים לנפילות, ויש לזה כמובן הרבה סיבות, שאחת מהן היא פיתוח זמן תגובה מהיר יותר, וקואורדינציה, מה שנותן תגובה יעילה יותר במקרה שנתקלתם במשהו.
מסתבר שלמשחק הזה, הייתה גם השפעה רצינית על פוליטיקה עולמית:
בשנת 1971, שחקן פינג פונג קצת היפי בשם Glen Cowan מנבחרת ארה״ב לאליפות העולם ביפן, פספס את האוטובוס של הנבחרת, ואלוף העולם שלוש פעמים הסיני, Zhuang Zedong, הזמין אותו לאוטובוס הנבחרת הסינית. התמונה שלהם לוחצים ידיים גרמה לשרשרת אירועים בלתי צפויה, הידועה בשם דיפלומטית הפינג פונג, שהסתיימה בביקור הסטורי של ניקסון בביג׳ינג !
לסיכום:
ספורט, באופן כללי זה תרופת התרופות, ומניעת המניעות לכל מחלה ועניין, אז אם תוסיפו לזה גם את החברה וגם את אווירת המשחק, אתם מקבלים את אחד הדברים המושלמים ביותר שיש.
תהנו !
קישורים:
