נתחיל עם תובנה ביולוגית חשובה : אבולוציה היא תהליך מתמשך של התאמה לסביבה.
מי שמתאים שורד. מי שלא, נעלם.
ואנחנו, בני האדם, עברנו מליוני שנים של אימונים מפרכים להתאים לסביבתנו, הצלחנו ממש יפה, אבל פתאום הסביבה שלנו השתנתה באופן רדיקאלי, וזה קרה כל כך מהר, במיוחד ב 200 השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, שהביולוגיה שלנו קצת בשוק.
השוק הביולוגי הזה מתבטא בכמה דרכים:
1. אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית באבולוציה: בפעם הראשונה בהיסטוריה, כאשר מחשבים את תוחלת החיים העתידית של הילדים של היום…היא קצרה יותר משל ההורים ! האבולוציה מתחילה להגיד לדבר אלינו בתקיפות…
2. בתחלואה כרונית חדשה לחלוטין. המגיפה הבולטת ביותר כיום, והמקפצה לכל תחלואה כרונית כמעט, היא תפקוד מטבולי לקוי, שמתבטא בהשמנת יתר, סכרת, מחלות לב, אלצהיימר….. You name it.
זה לא מפתיע כי מטבוליזם, או חילוף החומרים, זה במילים פשוטות ״איך הגוף משתמש באנרגיה״, והשימוש באנרגיה הוא לא פחות מאשר אחת מאבני הפינה הבסיסיות של הגדרת החיים.
מאמר חשוב ומעורר אורות אדומים במיוחד שהתפרסם כבר 2019 הראה שבאמריקה, אם אתה בודק מדדים מטבוליים בסיסיים כגון היקף מותן, סוכר בדם, לחץ דם, טריגליצרידים וכולסטרול מסוג HDL, אתה מגלה שרק 12% מהאוכלוסיה הם בריאים מטבולית, או במילים אחרות:
88% מהאוכלוסיה לא !!!
זאת סיבה עיקרית להערכה שבשנת 2030, חצי מהאנשים באמריקה יהיו בהשמנת יתר מאסיבית.
אחד הדברים המרכזיים ששינו פה את התמונה המטבולית היא קפיצה היסטרית בצריכת הסוכר, קפיצה של פי 30 בערך, במאה השנים האחרונות.
צריך להבין שסוכר זאת לא עוד מולקולה זוטרה שאפשר סתם כך לשחק בה.
הסוכרים הם מולקולות עם תפקידים חשובים מאוד בביולוגיה שלנו, ושאנחנו משנים באופן כל כך נועז את הכמות שלהם בחיינו, זה כאילו הושטנו יד עמוק אל תוך ה״הגדרות״ של גוף האדם, ושינינו שם פרמטר, שתכלס, לא הייתה אמורה להיות לנו הרשאה לשנות….רק Admin אמור להיות מורשה לעשות דברים כאלה…
ועכשיו בואו נדבר על הילדים שלנו:
ידוע היטב מהשנים האחרונות שעודף סוכר משנה אצל ילדים את אוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום), ופוגע בהתפתחות המוח ותפקודו.
עד לא מזמן לא היה ברור הקשר בין הפגיעה בפעילות המוח לבין שינוי אוכלוסיית החיידקים, אבל מאמר חדש שופך אור על הקשר הזה, עם מסקנות ברורות על החיים של כולנו.
המחקר, שנעשה במעבדה על עכברים, אבל נעשה בכל העולם (שלא במתכוון, כמובן) גם על הילדים של כולנו, בא לבדוק מה תפקידם של חיידקי המעי בפגיעה הקוגניטיבית שבאה בעקבות צריכת סוכר בילדות.
מה שעשו זה נתנו לעכברים מים עם סוכר בשלב ההתבגרות שלהם, ואז בחנו את המיקרוביום ויכולת הזיכרון שלהם כאשר התבגרו.
התגלית מעוררת מחשבה עמוקה בתור הורה:
צריכת סוכר בילדות גרמה לשינוי באוכלוסיית החיידקים, פגיעה בהיפוקמפוס – אזור במוח בעל חשיבות גבוה בזיכרון ולמידה, ופגיעה אמיתית בזיכרון !
יותר מזה: צריכת הסוכר גרמה לריבוי של שני חיידקים מסויימים במעי, והעברה של החיידקים ה״סוכריים״ האלה למעי של עכברים שלא צרכו סוכר, גרמה אף היא לפגיעה בהיפוקמפוס והזיכרון !!!
רוצים ילדים חמודים בריאים וחכמים לשנים רבות קדימה ?
תפסיקו להאביס אותם בסוכר
קישורים:
